סמרטוטר יוצא מבירא עמיקתא לאיגרא רמה
סמרטוטר יוצא מבירא עמיקתא לאיגרא רמא
הוא זוכר בענווה ימים בהם הלך בתוך הזוהמה של העיר
Vino בבנגלור שבהודו, הוא היה בדרכו הביתה מבית הספר העירוני עם 12 פרוסות לחם להאכיל את הוריו ושבעה אחיו הרעבים, שהוא החביא משולחן האוכל בבית הספר בתוך מעילו המטולא.
היום הוא כבר לא הולך כעני ואביון היום הוא בעלים של רשת חנויות תכשיטים ידועה ברחבי העיר המצפה לסיים סוף שנה עם מחזור כספים מכובד, היום הוא כבר מחזיק שבעה אולמות תצוגת תכשיטים בבנגלור, השנה הוא מתכנן להוסיף עוד שישה, הוא גם הבעלים של חמישה אולמות תצוגת של משי מיוחד ובדים שונים – בכל אולם תצוגה טיפוסי יש ארבע קומות, עם משי השזור חוטי זהב. הוא גם מתכנן להוציא הון עתק בשנים הקרובות כדי לבנות אולם קולנוע ובסופו של דבר לרשום ולהנפיק את העסק שלו כחברה בבורסה. אז, איך כל זה קרה? בשיחה כנה עמו הוא חושף הכל, לעתים קרובות במהלך השיחה הוא מוחה דמעה ותוך כדי כך ניזכר במאבק של אביו לגדל אותו ואת אחיו. החיים בשכונת עוני היו קשים. שרותים בשבילו וזכרים אחרים בשכונת העוני היה השביל של הכביש הראשי כי בשתי האסלות רק השתמשו הנשים. "מדי פעם, אני עדיין שב לבקר את שכונת העוני שבה גרתי", הוא אומר, עכשיו הוא חבר בקהילת העסקים האמידים של העיר. בשנים הראשונות שלו עדיין הציקו לו חבריו לכיתה שידעו כי הוא חי בשכונת עוני ולעגו לו. אמו ניסתה להגדיל את ההכנסה המשפחתית הדלה על ידי מכירת פרחים. אביו לימד אותו ליטוש אבנים טובות, תיקון ועיצוב תכשיטים. אבל בביקוריהם בחנויות התכשיטים בעיר כאשר הם מנסים למכור חתיכות קטנות של תכשיטים שהם ייצרו, היו "בעלי החנויות מתייחסים אלינו כמו לזבל, נתנו לנו לחכות שלוש עד ארבע שעות", הוא נזכר כשהם ממתינים למענה. הוא היה הרביעי מבין שמונה ילדים, הזמנים הקשים המשיכו. כשהיה בקולג ', אביו מת מסרטן הכבד אחיו ואימו החל לשתות. משפחה כמו שלו היתה פגיעה וחשופה לעוני, רעב, השפלה, ומוות. מבחינתו, שתייה ועישון לא היו אופציה - יש לו כאן משפחה גדולה להאכיל. הוא המשיך עם המקצוע של אביו בבוקר, ובערב למד בקולג, בלילה, תפס קצת שינה. הוא ביקש לבסוף את אחותו הנשואה שלו לתת לו את 15 גרם של זהב שקיבלה מבעלה כטבעת ביום חתונתם. היא נתנה לו את זה בשמחה. הוא השתמש בזהב לעשות דגימות קטנות של תכשיטים, ומכר אותם לקמעונאים הגדולים. "הייתי נופל לרגלי תכשיטנים, דוחק אותם לקנות קישוטים שלי. חלק חשד שעשיתי אותם מזהב גנוב. אבל עד מהרה התחלתי להשיג הסכמה שלהם כי הם הכירו את אבי. גדלתי בשכונת עוני והיו לי שרירים חזקים, האישיות שלי לא סבלה מגינוני עדינות מיותרים. כדי לשפר את המראה שלי ולשכלל את נעימות הליכותי ולא להראות כפרא, התחלתי להרכיב משקפיים, התחבולה עבדה. אחרי חודשים של מאבק, התחלתי להרוויח יפה. עד מהרה קניתי חמש ריקשות ממונעות, טנדר מטען. עברתי עם משפחתי לבית מושכר. "זה היה כמו ארמון, עם מיים זורמים במטבח, בחדר השירותים, וזרם חשמל. הייתי בן 18 כשהתחלתי להשתמש בחשמל בבית בפעם הראשונה,".
אישה אחת מספרת כי עבדה כעוזרת בחנות תכשיטים שלו. היא היתה עוזרת מכירות ושוחחה ויעצה לעתים קרובות לזוגות מאורסים לבחור טבעות אירוסין או נשואין לקראת האירוע שלהם היא שיכנעה אותם לחרוט משהו מיוחד בתוך החלק הפנימי של הטבעת- המועד בו נפגשו או נישאו לדוגמא, ביטוי סנטימנטלי כלשהוא, שם חיבה מיוחד או אפילו את נדרי החתונה שלהם. היא שאלה פעם כלה לעתיד מה היא רוצה לחרוט בתוך הטבעת של ארוסה. "אנחנו לא מאוד רומנטיים," אמרה האישה הצעירה. היא הוסיפה כי הם התחתנו ביום ההולדת של הארוסה כך שלא ישכח את התאריך. "אבל ההיתי חורטת שם שם משהו שהיית רוצה שגם הוא יזכור כשהוא מסתכל בתוך הטבעת שלו?" העוזרת / מוכרת תהתה והרימה פניה במבט שואל?. "בהחלט," היא אמרה. וככה השיבה העלמה "שים את זה שוב על האצבע!" היא ביקשה לחרוט בתוך טבעת של בעלה. אולי היא יזכור את המחויבות שלו למערכת היחסים. זה יעזור למחויבות של האהובה. ויעורר בו מחשבות האם הוא מוכן לשאת בתוצאות?
Vino בבנגלור שבהודו, הוא היה בדרכו הביתה מבית הספר העירוני עם 12 פרוסות לחם להאכיל את הוריו ושבעה אחיו הרעבים, שהוא החביא משולחן האוכל בבית הספר בתוך מעילו המטולא.
היום הוא כבר לא הולך כעני ואביון היום הוא בעלים של רשת חנויות תכשיטים ידועה ברחבי העיר המצפה לסיים סוף שנה עם מחזור כספים מכובד, היום הוא כבר מחזיק שבעה אולמות תצוגת תכשיטים בבנגלור, השנה הוא מתכנן להוסיף עוד שישה, הוא גם הבעלים של חמישה אולמות תצוגת של משי מיוחד ובדים שונים – בכל אולם תצוגה טיפוסי יש ארבע קומות, עם משי השזור חוטי זהב. הוא גם מתכנן להוציא הון עתק בשנים הקרובות כדי לבנות אולם קולנוע ובסופו של דבר לרשום ולהנפיק את העסק שלו כחברה בבורסה. אז, איך כל זה קרה? בשיחה כנה עמו הוא חושף הכל, לעתים קרובות במהלך השיחה הוא מוחה דמעה ותוך כדי כך ניזכר במאבק של אביו לגדל אותו ואת אחיו. החיים בשכונת עוני היו קשים. שרותים בשבילו וזכרים אחרים בשכונת העוני היה השביל של הכביש הראשי כי בשתי האסלות רק השתמשו הנשים. "מדי פעם, אני עדיין שב לבקר את שכונת העוני שבה גרתי", הוא אומר, עכשיו הוא חבר בקהילת העסקים האמידים של העיר. בשנים הראשונות שלו עדיין הציקו לו חבריו לכיתה שידעו כי הוא חי בשכונת עוני ולעגו לו. אמו ניסתה להגדיל את ההכנסה המשפחתית הדלה על ידי מכירת פרחים. אביו לימד אותו ליטוש אבנים טובות, תיקון ועיצוב תכשיטים. אבל בביקוריהם בחנויות התכשיטים בעיר כאשר הם מנסים למכור חתיכות קטנות של תכשיטים שהם ייצרו, היו "בעלי החנויות מתייחסים אלינו כמו לזבל, נתנו לנו לחכות שלוש עד ארבע שעות", הוא נזכר כשהם ממתינים למענה. הוא היה הרביעי מבין שמונה ילדים, הזמנים הקשים המשיכו. כשהיה בקולג ', אביו מת מסרטן הכבד אחיו ואימו החל לשתות. משפחה כמו שלו היתה פגיעה וחשופה לעוני, רעב, השפלה, ומוות. מבחינתו, שתייה ועישון לא היו אופציה - יש לו כאן משפחה גדולה להאכיל. הוא המשיך עם המקצוע של אביו בבוקר, ובערב למד בקולג, בלילה, תפס קצת שינה. הוא ביקש לבסוף את אחותו הנשואה שלו לתת לו את 15 גרם של זהב שקיבלה מבעלה כטבעת ביום חתונתם. היא נתנה לו את זה בשמחה. הוא השתמש בזהב לעשות דגימות קטנות של תכשיטים, ומכר אותם לקמעונאים הגדולים. "הייתי נופל לרגלי תכשיטנים, דוחק אותם לקנות קישוטים שלי. חלק חשד שעשיתי אותם מזהב גנוב. אבל עד מהרה התחלתי להשיג הסכמה שלהם כי הם הכירו את אבי. גדלתי בשכונת עוני והיו לי שרירים חזקים, האישיות שלי לא סבלה מגינוני עדינות מיותרים. כדי לשפר את המראה שלי ולשכלל את נעימות הליכותי ולא להראות כפרא, התחלתי להרכיב משקפיים, התחבולה עבדה. אחרי חודשים של מאבק, התחלתי להרוויח יפה. עד מהרה קניתי חמש ריקשות ממונעות, טנדר מטען. עברתי עם משפחתי לבית מושכר. "זה היה כמו ארמון, עם מיים זורמים במטבח, בחדר השירותים, וזרם חשמל. הייתי בן 18 כשהתחלתי להשתמש בחשמל בבית בפעם הראשונה,".
אישה אחת מספרת כי עבדה כעוזרת בחנות תכשיטים שלו. היא היתה עוזרת מכירות ושוחחה ויעצה לעתים קרובות לזוגות מאורסים לבחור טבעות אירוסין או נשואין לקראת האירוע שלהם היא שיכנעה אותם לחרוט משהו מיוחד בתוך החלק הפנימי של הטבעת- המועד בו נפגשו או נישאו לדוגמא, ביטוי סנטימנטלי כלשהוא, שם חיבה מיוחד או אפילו את נדרי החתונה שלהם. היא שאלה פעם כלה לעתיד מה היא רוצה לחרוט בתוך הטבעת של ארוסה. "אנחנו לא מאוד רומנטיים," אמרה האישה הצעירה. היא הוסיפה כי הם התחתנו ביום ההולדת של הארוסה כך שלא ישכח את התאריך. "אבל ההיתי חורטת שם שם משהו שהיית רוצה שגם הוא יזכור כשהוא מסתכל בתוך הטבעת שלו?" העוזרת / מוכרת תהתה והרימה פניה במבט שואל?. "בהחלט," היא אמרה. וככה השיבה העלמה "שים את זה שוב על האצבע!" היא ביקשה לחרוט בתוך טבעת של בעלה. אולי היא יזכור את המחויבות שלו למערכת היחסים. זה יעזור למחויבות של האהובה. ויעורר בו מחשבות האם הוא מוכן לשאת בתוצאות?
שיחה טלפון ששינתה את חיי
שיחה טלפון ששינתה את חיי
זה היה סוף שבוע קשה בכמה ענפי ספורט פופלרים,
3 מדמויות הידועות בענפי ספורט מתו. אחד מאי ספיקת לב, אחד מתאונת שייט והשלישי נורה מחוץ למועדון. טְרָגִי. לא להישמע...
לקריאת הפוסט
אבודים
חודש אבגוסט (מעשה אמיתי) בין שתי ארצות הודו וסקוטלנד
סבתא בת 83 אידה ואלד לא האמינה שיבוא יום והיא תזכה שוב לראות את אחיה המאומץ . לפני 70 שנה הוא אומץ על ידי משפחתה בהודו. כאשר האנגלים עזבו...
לקריאת הפוסט
"לי זה לא יקרה" אגדה למבוגרים עם מוסר השכל
חואן מהפיליפיניםתמיד נכנס לצרות. הוא היה ילד עצל, ויותר מזה, לא היה לו שכל רב. כאשר ניסה לעשות דברים, הוא עשה טעויות איומות וכדאי ורצוי היה שלא ינסה.
משפחתו, גערה בו והכתה אותו בכל פעם שעשה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
סיפור נפלא. ממנו ניתן ללמוד, (מנסיוני), פעמים רבות הפחד מפני הדלות, משמש תמריץ גדול לבקש להחלץ מהעוני.
Vino, ניחן באנטואיטציה בריאה שסייעה לו לפרוץ את מעגל העוני ולטפס מעלה, מעלה.
סוף שבוע טוב דניאל. (חיוך).
שאלה: התגובה מבוססת מנסיון חיים, או מתוך הנחה לוגית?
שאלה: אם כך, מה עם מאות מליוני העניים, אשר להבנתך, "לא החמיצו רבע הזדמנות לחלוף על פניהם מבלי למצות אותה",
מדוע הם לא נחלצים מהעוני, כמו Vino בבנגלור שבהודו, או מאיר שיטרית, או חיים סבן, אחרי שלא החמיצו "רבע הזדמנות" להחלץ מהעוני, מדוע נותרים הם, תקועים בעוני?...