העתיד לבוא כן/לא...
חברות וחברים יקרים, שיר לשבת, להנאת כולם.
על רציף 2017 פוסע - 2018 מתדפקת אל דלתי,
ממשיך ועובר.
ב 2018 גורדי שחקים מטפסים קומה,
יסתירו פני החמה.
תאורת הניאון תאפיל אור הלבנה.
ב 2018 - שכירים ילבשו מדים,
פסי יצור שוברים שיאים...
2020 - אנשים אצים. מתרגל
לראותם חולפים חיש, על פני...
2020 - מדבר בטון צומח -
כנפי פלדה, שמי התכלת מבתרים.
2020 - אחפש ריאה ירוקה, שומרי
הגן יורו באצבע, שמה! מעבר לחומה,
אשנב קופה, ייגבה תשלום עבור כניסה
לגן אחורי שכוח...
בשביל ישן פוסע, אל ספסל עתיק יגע,
עלה צהוב תחת רגלי גונח...
2030 - אם מתחת, או מעל,
תוהה, מה 2030, תביא בכנפיה?
התרעד ארץ מרעש? ממלחמת
גוג ומגוג?
אבל עכשיו, על רציף 2017, עדיין פוסע-
ארץ לא רעדה, ומלחמת גוג ומגוג, אין.
בשמי התכלת יגביה שחף.
זרחה השמש, ובא הליל,
כוכבי מרום יאירו דרך...
עכשיו 2017, ציוץ ציפורים יעיר עם שחר,
ושחוק תינוק ירנין לבב.
בחורש זורם הנחל, צליל פכפוך מעין
נובע, שדה קמה זהוב פורח...
עכשיו - 2017- בגן הקסום, שתיל ירוק צומח.
תאנה, תמר, זית ורימון, עסיס תנובתם הניבו...
כי החליף הלב, נבואה בבשורה.
"
עכשיו - 2017- בגן הקסום, שתיל ירוק צומח.
תאנה, תמר, זית ורימון, עסיס תנובתם הניבו...
כי החליף הלב, נבואה בבשורה."
-
"2030 - אם מתחת, או מעל,
תוהה, מה 2030, תביא בכנפיה?
התרעד ארץ מרעש? ממלחמת
גוג ומגוג? "
אולי נדב ב2030 הרובוטים יחליפו את העובדים? ואז הארץ אכן תרעד. ואז??
שבת שלום נדב לך וליקירים לך
חשוב לזכור: "עכשיו, על רציף 2017, פוסע...
בשמי התכלת יגביה שחף.
זרחה השמש, ובא הליל, כוכבי מרום יאירו דרך...
ציוץ ציפורים יעיר עם שחר, ושחוק תינוק ירנין לבב.
בחורש זורם הנחל, צליל פכפוך מעין נובע, שדה קמה זהוב פורח...
בגן הקסום, שתיל ירוק צומח.
תאנה, תמר, זית ורימון, עסיס תנובתם מניבים...
כי החליף הלב, נבואה בבשורה.
המסקנה, גילה היקרה, חשוב לנצל כל דקה אותה אנו חווים בהווה..
תודה, התייחסותך לשיר. שבת שלום (פרח).
ובכל מקרה, כדאי לנצל את הרגע, כפי שכתבת יפה.
ובינתיים תהנה מהווה.
שיר יפה , אהבתי, שא ברכה.
"עכשיו 2017, ציוץ ציפורים יעיר עם שחר, ושחוק תינוק ירנין לבב".
מירה... גבי היקרים, תודה, תגובתכם ל'עתיד לבוא'.
שבוע טוב, ובשורות טובות.
אומרים יש לנו ארץ
עמודיה שבעה
והנה אומרים שישנן עוד 7 ארצות חדשות שם במרחבי השמים "רק" 40 שנות אור הן רחוקות ורק 5 אלפים שנות טיסה להגיע אליהן.
העולם מסתכל על המרחב במושגים ומונחים שונים.
2030 היר רחוקה ואנו לא נהיה כאן ועד אז ידעו ילדינו ונכדינו לחדש את העולם. אחרת יטוסו לכדורים החדשים . יקימו מישפחות על חלליות ,ילדו ילדים ונינים וצאצאי המאמאים יגיעו לעולמות החדשים ויחיו בתוך דשאים ירוקים עם אנרגיה ירוקה ו סביבה ירוקה.
אז מדוע לא נישמור על ארצנו היפה?\
נדאג שהיא תמשיך להניב ולתת פרי וירק ותישאר ירוקה
ואז לא ניצטרך לשלוח את נכדינו ל 5000 שנות טיסה.
גררת אותי לפנטזיה
יעקב ידידי, כתבת: "2030 היא רחוקה ואנו לא נהיה כאן ועד אז ידעו ילדינו ונכדינו לחדש את העולם, אחרת יטוסו לכוכבים חדשים . יקימו משפחות על חלליות ,ילדו ילדים ונינים וצאצאי המאמאים יגיעו לעולמות החדשים ("רק" 40 שנות אור הן רחוקות ורק 5 אלפים שנות טיסה להגיע אליהן". (ולציין שמרחקי שנות אור הללו, מתייחסות אך ורק לכוכבים (חדשים) שהתגלו במרחב הגלקציה בה נמצא כוכב הלכת שלנו בלבד! ולא למליארדי הגלקציות הקיימות, מלבד הגלקציה שלנו!
אולם אנחנו היהודים, לא צריכים לטוס כל כך רחוק. אנו מסתפקים ב"רקיע השביעי", ישר לגן העדן, או ל... (חיוך).
החשוב - כמו שכתוב בשיר: "עכשיו, על רציף 2017, עדיין פוסע-
ארץ לא רעדה, ומלחמת גוג ומגוג, אין.
בשמי התכלת יגביה שחף.
זרחה השמש, ובא הליל, כוכבי מרום יאירו דרך...
עכשיו 2017, ציוץ ציפורים יעיר עם שחר, ושחוק תינוק ירנין לבב.
בחורש זורם הנחל, (כמה טוב ואמיתי...) צליל פכפוך מעין נובע, שדה קמה זהוב פורח...
עכשיו - 2017- בגן הקסום, שתיל ירוק צומח. תאנה, תמר, זית ורימון, עסיס תנובתם הניבו. זה יש לנו עכשיו יעקב ידידי. עכשיו! (התמונה מאמתת זאת. ולא נבקש יותר).