ללא כותרת. 8.3.17
מחכה לבואה, ציפייה כואבת...
לא, לא בבית שלו, הוא מחכה לה,
בבית אחר, של...
הנה היא הגיעה, הלב דופק,
שומע פעימות לבו הולמות
כמו פטישים קטנים בגוף...
מתקשה לנשום, לא יודע למה?
היא מחייכת אליו, "היי, אתה שוב פה,
למה ברחת שלשום?" צוחקת...
"אז תגיד, מתי אנחנו מתחתנים?"...
משפיל עיניו, נאלם, לא אומר כלום...
אודם, סומק שורף לו בפנים...
צוחקת... שוב שואלת, "אז מתי
אנחנו מתחתנים?"
הוא בורח מהבית הזה, לא חוזר יותר.
"חחחחח", צחוקה מלווה מנוסתו...
בן שש, שבע...
היא בת ארבע עשרה, צוחקת...
אהבת בוסר ראשונה...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
כך צומחות אהבות גם אם הן תמימות
אהבות בוסר . מבט, שאלה מקניטה.
חזרה על אהבות שצמחו מאוחר יותר
ושאפשר לקטלג אותן באהבות ההולמות את יום האישה.
גם בגיל הרך האהבה יכולה להיות כואבת, גם אם הילד לא היודע לקרוא לרגש הזה, 'אהבה'.
הנערה הייתה מאוד יפה, אך לא מודעת להתעללותה. (חיוך).
גבי ויעקב, ידידים לכתיבה, יקרים.
תודה, התייחסותכם לשיר - אהבת בוסר ראשונה -
בריאות ונחת. סוף שבוע שקט ונעים.