ברטיסלבה עירי-או שבעצם..לא?

ברטיסלבה כפי שאני זוכרת,היא קודם כל עיר הסיפורים,ארמונות הבסבורגים של המלכה האוסטרו- הונגרית,מריה תרזה.היא הבית שלנו,שרק כשהייתי כבר אשה ובאתי שוב אליו,גיליתי את הפיתוחים בסיגנון פריזאי של מרזבים דמויי מיפלצות ותבליטי פנים בכל קומה.

זו הדירה שלנו,לא רחוק מהטיילת של הדונאי,שם נדנדות ומלונות פאר.

זה אבא שלי,רופא ידוע בעיר ובעל מעמד שבזכות זה לקחו אותו למחנות רק בנגלה השנייה ב44 והוא חזר.זו אאידה ,אשתו הנוצריה שבזכותה ניצלתי ממוות ודאי.בזכות

אהבתה והזיכרון הראשון שאני זוכרת,חשבתי שהיא אמי הביולוגית,זו השדרה של היקינתונים והנרקיסים הצהובים שדרכה עברתי לבית הספר של הכנסיה,בואכה לתאטרון הלאומי והאופרה שניבנה בדגם של בניין האופרה בפריז וזה ריח הלחם עם הנקניק שהיה במדרגות בית הספר.

זה רחוב היהודים שם גרו הוריו של אבי וסבתו.זה המינזר בו הוחבאתי בעת המלחמה וזה בית הורי הביולוגיים שהשוערים של הבניין שמרו עלי,לאחר שהרגו את כל הילדים במינזר ואני בדרך נס ניצלתי.ברטיסלבה זו העיר שאחרי המלחמה אבא היה לוקח אותי אתו וקונה לי זמיר צהוב ממרציפן,ואנשים שרואים אותו מברכים ומסירים לכבודו כובעם.ברטיסלבה זוהעיר בה נולד זה שאני מכנה ,אחי"ושהוא כאן אתי בארץ.מברטיסלבה,שכיום איבדה הרבה מפארה המלכותי,ניסע להרי הטטרה.לשם שלחו אותי כילדה קטנה ניצולת שואה עם ניצולים אחרים,יהודים,לקייטנה..אני זוכרת את האוויר הצח שם ושפע פרחי תורמוס כחולים.

ובימים אלה אני מחליפה בביתי כל יום תיק צד אחר,,שוקלת את המיזוודה,עוסקת בהכנת כל שדרוש כדי לא לחשוב על מה שברטיסלבה היתה לי(כי בכל פעם הראש מתמלא בזיכרונות יפים נוספים)אלא במה שיהיה ומה ישמש אותי ביעילות בנסיעה.אז ב"ה נישתמע אחרי שובי.

הערה:אנשים נוהגים להשוות את ברטיסלבה לפראג,כי הרי פעם שתי הארצות:צ'כיה וסלובקיה-היו אחת,צ'כוסלובקיה.אין מה להשוות.למרות המהר"ל מפראג,ברטיסלבה היא יותר גותית ופראג,לדעתי יותר רנסנסית.שני סיגנונות שונים של עיר.אבל כיום המודרניזציה הורסת את הגותיות ופולשת באופן מודרני,לא הכי אלגנטי לברטיסלבה.