תנועת העבודה- שיר מאת פרופ יוסי גמזו. אלי לאון.

 אֵיךְ מֻשְפָּל יוֹם-יוֹם כְּבוֹדָהּ שֶל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה 
 לוּא בֶּן-גֻּרְיוֹן וּבֶּרְל וְגוֹלְדָּה וְאֶשְכּוֹל 
הָיוּ רוֹאִים הַיּוֹם פֹּה גַם שֶמֶץ קָט מִכָּל  
הַפְיַאסְקוֹ בּוֹ שְרוּיִים כָּרֶגַע כָּל שְׂרִידֵי כְּבוֹדָהּ 
שֶל זֹאת שֶבִּמְקוֹם רֹב כַּיּוֹם מִעוּט הִיא כַּנּוֹדָע  
וְשֶבִּמְקוֹם לְהִקָּרֵא כְּמוֹ אָז, בִּימֵי הוֹדָהּ, 
תְּנוּעַת הַעֲבוֹדָה הִיא הַתְּנוּעָה  הָ אֲ ב וּ דָ ה, –  
  
לוּא דּוֹר זֶה רַק רָאָה לְמִי הִשְאִיר הוּא יְרוּשָה 
הָיָה הוּא מֵת פַּעַם שְנִיָה, הַפַּעַם –  מִ בּ וּ שָ  ה 
שֶכֵּן, מֵרֹב הַבְּרוֹכִים 
שֶל אוֹתָם הַדִּיאָדוֹכִים  
שֶרַק יִצְרֵי-שְׂרָרָה חוֹשֵׂף אָפְיָם הַתַּחְמָנִי 
בְּגָרְרָם מוּל מִתְחָרָם 
אֶת עַכּוּזָם לַכֵּס הָרָם 
בַּהִסְתַּדְּרוּת וְגַם בַּמַּחֲנֶה הַצִּיּוֹנִי 
בְּכָל אוֹתָן שִטּוֹת בּוֹטוֹת 
שֶהִתְגַּלּוּ בַּהַקְלָטוֹת 
שֶל בַּחַש קוֹמְבִּינוֹתֵיהֶם אוֹתָן רָקְמוּ הֵם חֶרֶש 
מָה שֶהִזְכִּיר בִּימֵי פּוּרִים 
אֶת הַכָּתוּב בַּסִּפּוּרִים 
עַל מְזִמּוֹת בִּגְתָן וָתֶרֶש וְאִינְטְרִיגוֹת זֶרֶש 
כְְְְּשֶאֵין חָלִילָה הֵעָדְרוּת 
שֶל פַאשְלוֹת גַּם בַּהִסְתַּדְּרוּת 
בָּהּ בְּחֶבְיוֹן דִּגְלֵי שִוְיוֹן תְּלוּיִים עַל רֹאש הַתֹּרֶן 
כְּמִין אֶתְרוֹג שָם מֻחְזָקִים 
הַוְּעָדִים הַחֲזָקִים 
תּוֹךְ קִפּוּחָם שֶל חַלָּשִים בִּרְשוּת מַר נִיסָן-קוֹרֶן, – 
אָז הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ חוֹזֶה 
אֵיךְ מִתְבַּזִּים בַּפַיְט הַזֶּה 
שְנֵי הַצְּדָדִים הַמּוֹעֲדִים מִשִּׂיחַ לֶגִיטִימִי 
לְשֵפֶל-מַדְרֵגָה שֶל בֹּץ 
בּוֹ מַמְשִיכִים שְנֵיהֶם לִרְבֹּץ 
כְּשֶהַקָּהָל בְּלֵב נִגְעָל צוֹפֶה בָּהֶם פֵּסִימִי. 
  
כִּי אִם מֵנִיף כָּל כַּבֶּל אִם לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה  
כָּל מַעֲלִית תִּקְנִית מִגֹּבַהּ רָם וְעַד תַּחְתִּית 
עוֹד לֹא כָּל  כַּ בֶּ ל  הַסָּבוּר כִּי הוּא פֶּרְסוֹנָה גְרָאטָה 
בְּתֶקֶן מַנְכָּ"לוּת הִסְתַּדְּרוּתִית אוֹ מִפְלַגְתִּית 
רָאוּי לָרַף הַזֶּה גַם אִם לוֹקֶה הוּא בְּאוֹטִיזְם  
הַמִּתְעַלֵּם מִכָּל מִנְהָל תָּקִין כְּשֶהוּא מַרְחִיב 
בְּרֶגֶל שֶל דְּרִיסָה גַסָּה אֶת חֵטְא הַנֶּפּוֹטִיזְם 
וְג'וֹבּ מַסְדִּיר לְדַאבֶּל כַּבֶּל, לוֹ וּלְאָחִיו... 
  
וּכְבָר בְּסֵפֶר שְמוּאֵל ב (לִזְכֹּר זֹאת לֹא קָשֶה לִי) 
כָּתוּב כֵּיצַד הִטָּה יוֹאָב בְּשֶקֶט אֶת אַבְנֵר   
לַשַּעַר בְּחֶבְרוֹן וַיְדַבֵּר אִתּוֹ  בַּ שֶּ לִ י 
(דְהַיְנוּoff  the record  , מִין קוֹמְבִּינָה בְּהֶסְתֵּר) 
כְּמוֹ זֹאת שֶנִּרְקְמָה עִם עָמִיר פֶּרֶץ שֶתִּחְמֵן לָהּ 
לְשֶלִי נֹהַל בְּרוּטוּס כְּפִי שֶכַּבֶּל זֶה, כָּעֵת, 
עוֹשֶה לָהּ בְּתַרְגִּיל מַסְרִיחַ זֶה שֶהִזְדַּמֵּן לָהּ  
בְּהַבְטִיחוֹ לָהּ אֶת יוֹ"רוּת הַהִסְתַּדְּרוּת לָתֵת 
אִם תַּמְלִיכוֹ כְְּרֹאש הַמִּפְלָגָה, כְּשֶאוֹתוֹ יוּזֶר 
מֵבִין כִּי עַל תְּמִיכָה כָּזֹאת שֶהִיא תְמִיכָה שֶל סְרָק 
יִצְחַק לָהּ יִצְחָק הֶרְצוֹג שֶהָפַךְ אוֹתָהּ לְלוּזֶר 
מוּל הַשּוֹמַר עַל זְכוּת שְתִיקָה עַל עֲמוּתוֹת בָּרָק. 
  
כָּךְ שֶבִּמְקוֹם דּוֹר נְפִילִים עִם אֵתוֹס אָנַכְרוֹנִי 
שֶל אֲנָשִים גְּדוֹלִים אַךְ עִם אִינְטְרִיגוֹת לֹא קְטַנּוֹת 
יֵש מַַחֲנֶה צִיּוֹנִי שֶתְּכָכִים פְּנִימִיִּים הֵם אֶצְלוֹ נֶגַע כְּרוֹנִי 
שֶל אֲנָשִים קְטַנִּים שֶזֶּה לָזֶה לוֹפְתִים גְּרוֹנוֹת 
  
וְאֵין לָהֶם, בְּמַצָּבָם הַקְּרִיטִי הַלָּחוּץ, 
שוּם צֹרֶךְ לְהַכּוֹת כָּאן בְּאוֹיְבִים שֶמִּבַּחוּץ 
שֶכֵּן בְּיֵצֶר-הִתְבַּזוּת עַצְמִית זֶה שֶלָּהֶם פֹּה 
וּבְאִינְטְרִיגוֹת שְלַל קְטָטוֹתֵיהֶם וְרִיבֵיהֶם פֹּה 
בִּטְרַאנְס שֶל כִּסְאוֹלוֹגְיָה בְּמַסְוֵה אִידֵיאוֹלוֹגְיָה 
הֵם מוֹסִיפִים יוֹם-יוֹם לִצְנֹחַ מַטָּה, בְּעָצְמָם 
אֶת עֵינֵיהֶם מִגּוֹלִים עַצְמִיִּים שֶל תְּכָכֵיהֶם פֹּה 
וְאוֹיְבֵיהֶם הֲכִי הַרְסָנִיִּּים זֶה  הֵ ם   עַ צְ מָ ם... 
  
 תגובות (1)

נדב _863_, 18/03/2017

הויי יוסי... יוסי גמזו, איך שאתה יודע להציב מראה מול פניהם של אלה המתקראים "תנועת העבודה" והמחנה הציוני", והעדר (שפעם הייתי אחד מהם), הנוהה אחריהם בגעיות רמות... "חייבים להחליף את השלטון"... חייבים להח'... גועה העדר...
והאזרח הקטן שואל את עצמו: "במי נחליף את השלטון?... הנחליף אותו בקומבינטורים הללו המדיפים ריח לא נעים מאחוריהם?" 
 האזרח הקטן קורא את יוסי גמזו שלא מחדש לו דבר, רק צוחק מהפרודיה המוצגת לפניו. הוא צוחק כי הדמעות נגמרו מזמן.
תודה אלי לאון. 
שבת שלווה ונעימה לך חבר יקר. (חיוך).