על שיוויון הזדמנויות לשבת ויקרא

 
 
ישנה שאלה מהו שיוויון הזדמנויות?
 האם זה כשנותנים לכולם הזדמנות שווה לקבל משהו מסויים למרות שכל אחד מתחיל מנקודת פתיחה שונה, או כשנותנים לכל  אחד הזדמנות לקבל משהו מסויים לפי נקודת פתיחה שלו.
השבת אנחנו קוראים על מספר סוגי קרבנות שעם ישראל מצווה להביא בהזדמנויות שונות, המדרש שואל(בשם רבי יוסי)מדוע בקרבן עולה ישנן שלוש אפשרויות מאיזו חיה להביא את הקרבן:בקר,צאן,עוף ובקרבנות האחרים ישנה רק אפשרות אחת של חיה שממנה מביאים את הקרבן: שלמים מביאים מעוף, אשם מאיל.(מדרש מעובד מהזוהר על המילים:"ואם מן העוף עלה"ויקרא א14)
המדרש עונה שבקרבן עולה ישנה חלוקה לפי מצב סוציואוקונומי. עשירים מביאים בקר, מי שקשה לו מביא צאן, ואם הוא ממש עני הוא מביא עוף. וכל זאת כיוון שהקדוש ברוך הוא לא מטריח את האדם יותר ממה שהאדם מסוגל.
אנחנו רואים כאן שהתורה משתמשת בשתי הדוגמאות של שיוויון הזדמנויות, כאשר מדובר במעשה שהוא חובה, אז כל אחד צריך להגיע לנקודת הגמר לפי נקודת הפתיחה שבה התחיל. אבל בקרבנות שבאים מסיבות אחרות כולם שוים וצריכים להגיע לאותה נקודת סיום ללא קשר לנקודת המוצא.
 
אשמח לשמוע תגובות
אמיתי בן אהרון
בוגר תואר שני בתלמוד בר אילן
מרצה לסיפורי חז"ל
ליצירת קשר: 054-9077912