מה בין "חרות" ל"חופש"
"חרות על הלוחות" מהי חרות?
אני סבור שכל אדם צריך שתהיה לו איזו תורה. כוונתי למערכת של ערכים, לכללי עשה ואל תעשה, שיכוון את חייו לפיהם. הסיסמה של זמננו "תזרום" לא מוצאת חן בעיני. גם לאדם חילוני יכולה להיות תורה ואני מתכוון למערכת הערכים של "הנאורות" שגובשה בזמן המהפכה הצרפתית ולאחריה, והיום היא באה לידי ביטוי בשיטה הדמוקרטית –ליברלית. היא כוללת כמובן את הערכים של חרות, שוויון, כבוד האדם וכו'.
נפנה לתפיסת חז"ל את החרות
אחד הפסוקים היותר מפורסמים בספר שמות המתאר את הלוחות שה' נותן למשה "והמכתב, מכתב אלוקים הוא - חרות על הלוחות" (פרק ל"ב, פסוק ט"ז). משפט משונה, חז"ל דורשים את הפסוק הזה כך: "אל תקרא חרות, אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אמירה מוזרה לכאורה:
וכי מישהו מרגיש שהוא בן חורין וחופשי עם כל ה"מגבלות" של התורה? בשבת, אסור לנסוע, אסור לכתוב, אסור להדליק חשמל בשבת והיהודי כלוא בין אלפי הלכות; בפסח "חג החרות" אסור אפילו לאכול פיתות! - אז היכן החרות? היכן החופש של ה"עוסק בתורה"?
התשובה נמצאת בדיוק מילולי של דברי חז"ל: אין לך בן חורין, חג החרות.
לא רשום "חופשי" אלא "בן חורין!
המשל הבא ימחיש לנו (גם לנו החילונים) את ההבדל בין "חרות" ל"חופש". דמו בנפשכם כי במהלך הפלגה בים, פרצה סערה איומה. מערכת ההיגוי של הספינה התקלקלה והאנייה הייתה נתונה ל"רחמי" הגלים העזים. כל גל שבא העיף את הספינה עם כל נוסעיה אל האוויר ולאחר נפילתה שוב הכו הגלים ללא הרף. הספינה הזו אולי טבעה, אולי הגיעה לחוף מרוחק מאד מיעדה המקורי.
כמה קילומטרים משם, נתקלת ספינה נוספת בתוך אותה סערה איומה, אך מערכות ההיגוי שלה נשארו תקינות, ויחד עם הצוות המיומן הצליחו לנווט את האנייה על מסלולה למרות הגלים והרוחות.
אם נשאל אדם, היכן הוא מעדיף לבלות את טיולו - וודאי שיעדיף את הספינה התקינה על כל מערכותיה, ולא על הספינה המקולקלת מבחינת כושר היגוי, ולא משנה כמה הספינה השניה יותר גדולה, מרווחת ויפה מהשניה.
אבל יכול לבוא אדם ולטעון: הרי הספינה הראשונה יותר חופשית?! היא הולכת עם כל גל, כל רוח, איננה "אסורה" ומשעממת כמו האנייה שנוסעת רק על הדרך הישרה, עם מערכת היגוי שאיננה מאפשרת שום נטייה ימינה או שמאלה.
אך האמת היא, שהספינה ה"חופשית" לכאורה, משועבדת באמת לכל גל ורוח, היא איננה בת חורין לבצע את התפקיד ואת המשימה שלה, וטעות היא לחשוב כי לשם שיטוט ללא מטרה בים היא נוצרה! דווקא האנייה ה"משעממת", בעלת מערכת היגוי והדרכה תקינה מסוגלת להתגבר על הגלים ולבצע את משימתה ויעודה! רק היא בת חורין באמת - משום שהיא (האנייה) מסוגלת לממש את ה"אני העצמי" שלה - דהיינו: להפליג את הים ולהגיע ליעדה.
הרב קוק ומסביר: "הנאמן לעצמיותו, הריהו בן חורין"! דהיינו מי שנאמן ל"אני האמיתי" שלו - הריהו בן חורין.
היכולת להיות בן חורין אמיתי לא להיות משועבד לאופנה היומית, לסיסמת השבוע או ללחץ חברתי של "כולם עושים את זה" - אלא להיות אמיתי ונאמן לעצמי - לרוחניות שלי, לאמת האמיתית שלי – היא חרות אמיתית.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
בן חורין מבחינת קביעת המטרה. כך יוצא, שברגע שנקבעה המטרה, על מנת לנוע לעברה, יש להיכבל לכללים והתנהגויות מתאימות. כך הבנתי את דבריך. בכל מקרה, כך אני רואה את עניין החרות.
חג חרות שמח :)