הזר שהגיע לבית אבי .מאת שי אליאב

הסיפור הבא מתאר את נקודת מבטו של ילד, שנולד לפני יותר מ-50 שנה, על זר שנכנס לבית הוריו וחי עם משפחתו מאז ועד היום. כנראה שאותו הזר גר גם איתכם בביתכם, ועל כן מומלץ שתקדישו לסיפור הזה כמה רגעים ותבחנו את עצמכם ואת החינוך שאתם מספקים לילדיכם, לצד הדרך שבה הם רואים את ההתנהלות שלכם מול אותו הזר.
 
מספר חודשים לפני שנולדתי, אבי פגש זר שהגיע לחיות בעיירה הקטנה בה הוא גר. כבר מההתחלה אבי היה סקרן מאוד בנוגע לאותו זר, ולכן הזמין אותו לחיות עם משפחתו. הזר התקבל בברכה במהרה על ידי כל בני המשפחה, והיה איתנו גם ביום שבו נולדתי.
 


 
בזמן שהתבגרתי מעולם לא פקפקתי בתפקידו ובמקומו של הזר במשפחתי. בראשי הצעיר הוא היה אפילו די מיוחד; הורי היו מחנכים מעולים; אמי למדה אותי על הדת שלנו, ואבי לימד אותי לציית לחוקי האל, אך הזר... הוא היה מספר הסיפורים שלנו. הוא היה שואב אותנו לתוך עולמות קסומים, מלאים בהרפתקאות, מסתורין והומור.
 
אם רציתי לדעת משהו בנוגע לפוליטיקה, היסטוריה או מדע, הוא תמיד ידע את כל התשובות בנוגע לעבר, הבין את ההווה ואף היה נדמה כי הייתה לו היכולת לחזות את העתיד! הוא לקח את משפחתי למשחק ליגת הכדורגל הראשון שלנו, הוא גרם לי לצחוק וגם לבכות יותר מפעם אחת והוא כמעט שלא הפסיק לדבר לרגע, אך לא נראה שזה הפריע כל כך לאבי.
 
לפעמים אמי הייתה קמה בדממה בעוד שאני ואחיי השתקנו אחד את השני על מנת לשמוע מה יש לזר להגיד, והייתה הולכת לחדרה כדי לקרוא ספר. היום אני תוהה האם היא בעצם הלכה להתפלל שהזר יעזוב את ביתנו.



 
אבי חינך אותנו לפי כמה כללי מוסר, אך הזר אף פעם לא הרגיש מחויב לכבד אותם. ניבול פה למשל היה אסור בביתנו – אסור לנו, לחברינו או לכל מבקר אחר – אך הזר היה יכול להגיד מילים שגרמו לאבי להתעצבן ולאמי להסמיק.
 
אבי לא הרשה להכניס אלכוהול לבית, אפילו לא עבור בישולים, אך הזר עודד אותנו לנסות לשתות אותו על בסיס קבוע. הוא גרם גם לסיגריות להיראות כדבר מגניב ואפילו דיבר בחופשיות על יחסי מין. ההערות שלו היו לעתים בוטות מאוד, לפעמים ברמיזות עדינות מאוד, אך אני הצלחתי להבין אותן.
אולי יעניין אותך גם:

כיום אני יודע שהמחשבות שהיו לי בראש בנוגע למערכות יחסים בין גברים לנשים היו שגויות בשל השפעתו של הזר. פעם אחר פעם הוא הביע דעה שונה מזו של הוריי, אולם הוא מעולם לא ננזף על ידם, שמע הערה אחת מצדם או אפילו התבקש לעזוב.
 
יותר מ-50 שנה עברו מאז שהזר עבר לגור עם משפחתי. הוא השתלב בתוכה, אך כבר אינו מעניין ומרתק כפי שהיה בעבר. אם תיכנסו לסלון של בית הוריי עדיין תראו אותו יושב לו בפינה, מחכה שמישהו יקשיב לו בזמן שהוא מדבר ויצפה בתמונות שיש לו להראות. 
 
מה שמו אתם שואלים? אנחנו פשוט קראנו לו... "טלוויזיה".
 
כיום גם אחיו הקטן הצטרף למשפחתנו. אנחנו קוראים לו "מחשב".