אדאמס ושולץ

אדאמס ושולץ/ אבנר הנמן 14/9/16
לאדאמס ושולץ הייתה חנות קטנה של קצביה לא כשרה בזיכרון יעקוב. הם קראו לה פשוט הקצביה של אדאמס ושולץ. הם עבדו שם כבר שלושים שנה לאחר שסיימו את התואר השני בקצבות שלמדו בקיימברידג'. הם הפעילו את החנות ביחד משבע בבוקר עד שבע בערב וכולם מכל המדינה באו לקנות אצלם בשר. לפני חמש שנים הם יצאו עם בני משפחתם לטיול באיטליה. זה מה שהפך אותם לאנשים שונים. הטיול הפך את אדאמס למאוד שמח ואת שולץ למאוד עצוב. אדאמס מאוד נהנה מאיטליה וזה הפך את תפיסת העולם שלו למאוד אופטימית ושולץ ראה את הכל בשחור. הם לא הצליחו להסתיר את זה מהלקוחות שלהם. כולם שמו לב להתנהגויות השונות שלהם. אדאמס היה צוחק ונראה מאושר ושולץ נהג לשקוע בעצב ולהסתכל על הלקוחות שלהם במבט נוגה. והלקוחות המשיכו לבוא בהמוניהם לקנות אוכל לא כשר. בחודשים הראשונים עוד לא הבחינו בהתנהגויות שלהם, שהלכו והפכו ליותר נראות לעין. היה מסביר פנים ללקוחות ושולץ היה אנטיפט אליהם. בעקבות זאת זרם הלקוחות לקצביה הלך והתגבר והמקום היה עמוס מבוקר עד ערב במבקרים שבאו לקנות ולהסתכל על הקצב השמח והקצב העצוב. הם היו צריכים להזמין הרבה יותר מוצרי בשר. את אדאמס זה שימח, כל העושר הזה ושולץ שקע בניהיליזם ואמר שהעושר הפתאומי הזה רק מאמלל אותו. אדאמס הצטער על צערו שלי ידידו, למרות שהוא מתפרנס מזה והוא הציע שיסעו עם המשפחות שלהם למקום אחר שאולי ייתן לו מצב רוח חיובי. שולץ אמר שזה לא ישנה כלום ובסוף הוא הצליח לגרור אותו לשבועיים וחצי בהולנד, בלגיה ודנמרק. הם טסו ביחד עם המשפחות שלהם וטיילו בערים הקסומות שבחלק מהן יש תעלות. הילדים מאוד נהנו.
אדאמס ושולץ חזרו לזיכרון יעקב. עמוסי חוויות מהטיול שהפעם תועד בסמארטפונים שלהם. ואז הלקוחות הבחינו בשוני שחל בשניהם. אדאמס הפך לעצוב ודכאוני ואילו שולץ הפך להיות שמח וחייכן.