פרשת נח, מציאות חדשה?

פרשת נח, המבול, שינוי כיוון? / מוט לקסמן, תשע"ד.
"ב??י?מ?ים ק?דו?מ?ים ק?דו?מ?ים/ ה?כ??ל ה?י?ה ש??מ?ש? //
ו?ה?כ?ל ה?י?ה ה?ר / ו?ה?ב??ק?ע?ה ב??ח?ל?ל ה?ה?ר / ו?ה?כ??ל ה?י?ה ב??ק?ע?ה / ו?ה?ה?ר ב??ח?יק?ה?. //
ו?כ?א?ש??ר א?ל?ה?ים ג??דו?ל?ים ו?ר?חו?ק?ים / ה?ז?ר?יעו? ת??ב?ל ל?ל?ד?ת / ר?או? כ?ו?כ?ב?י ש??מ?י?ם ר?חו?ק?ים /
א?ג??ד?ה א?ל ע?צ?ב נו?ל?ד?ת / ו?ה?ח?ש??יכו? פ??נ?יה?ם ה?לו?ך? ו?ח?ש?ו?ך? / ו?ע?ינ?ם ה?י?ת?ה ד?מ?ע?ה //
ו?ה?ג??ש??מ?ים ה?ח?ל?ו? ל?ר?ד?ת." [א]
המבול.
"ב??ש??נ?ת ש??ש??מ?או?ת ש??נ?ה ל?ח?י??י?נ?ח? ב??ח?ד?ש? ה?ש???נ?י ב??ש??ב?ע?ה?ע?ש??ר יו?ם ל?ח?ד?ש? ב??י?ו?ם ה?ז??ה נ?ב?ק?עו? כ??ל?מ?ע?י?נ?ת ת??הו?ם ר?ב??ה ו?א?ר?ב??ת ה?ש???מ?י?ם נ?פ?ת??חו?. ו?י?ה?י ה?ג??ש??ם ע?ל?ה?א?ר?ץ א?ר?ב??ע?ים יו?ם ו?א?ר?ב??ע?ים ל?י?ל?ה". [ב]
המבול בא.
פני כ?ו?כ?ב?י ש??מ?י?ם ר?חו?ק?ים... ה?ח?ש??יכו? פ??נ?יה?ם ה?לו?ך? ו?ח?ש?ו?ך? / ו?ע?ינ?ם ה?י?ת?ה ד?מ?ע?ה, ו?ה?ג??ש??מ?ים ה?ח?ל?ו? ל?ר?ד?ת.
מים רבים יורדים מהשמים.
למה?
חלפו עשרה דורות מאז ששת ימי הבריאה. [ג]
העולם נברא בטוב.
ו?י??ר?א א?ל?ה?ים כ??י?טו?ב, וגם ו?י??ר?א א?ל?ה?ים א?ת?כ??ל?א?ש??ר ע?ש??ה ו?ה?נ??ה?טו?ב מ?א?ד.
בטוב ובטוב מאוד.
ומאז הבריאה, האדם מתפתח.
אבל האנושות המתפתחת אינה משקפת טוהר, טוב וסדר.
בעולם יש גם תופעות של רוע מצד האדם.
האדם אמנם התקדם, גם הרוע גבר, גבר מאוד:
"ו?י??ר?א ה' כ??י ר?ב??ה ר?ע?ת ה?א?ד?ם ב??א?ר?ץ ו?כ?ל י?צ?ר מ?ח?ש??ב?ת ל?ב?ו? ר?ק ר?ע כ??ל ה?י?ו?ם". [ד]
ו?ע?ינ?ם ה?י?ת?ה ד?מ?ע?ה, המבול שוצף.
האלוהים מתואר כבורא שמתאכזב מתפקוד האדם: "ו?י??נ??ח?ם ה' כ??י ע?ש??ה א?ת ה?א?ד?ם ב??א?ר?ץ ו?י??ת?ע?צ??ב א?ל ל?ב?ו?". [ה]
האכזבה כה קשה עד כי מתקבלת ההחלטה להשמיד את כל אשר על פני הארץ: "ו?י??אמ?ר ה' א?מ?ח?ה א?ת ה?א?ד?ם א?ש??ר ב??ר?את?י מ?ע?ל פ??נ?י ה?א?ד?מ?ה מ?א?ד?ם ע?ד ב??ה?מ?ה ע?ד ר?מ?ש? ו?ע?ד עו?ף ה?ש???מ?י?ם כ??י נ?ח?מ?ת??י כ??י ע?ש??ית?ם". [ו]
החלטה זו מעוררת שאלות רבות, כמו, האם גם הנמלים חטאו, גם התינוקות היו בעלי י?צ?ר מ?ח?ש??ב?ת ל?ב?ו? ר?ק ר?ע כ??ל ה?י?ו?ם?
אבל, הפעם נתייחס להיבט אחר.
המבול, כמו סיפורים אחרים בתנ"ך מהווה הזדמנות לשוללי הישות האלוהית לטעון, למשל, "אלוהים של הברית הישנה [...] קנאי הגאה בקנאותו, [...] לא הוגן לא סלחני, [...] טרוף גדלות ודורש-רע גחמני". [ז]
האומנם זו האפשרות היחידה להבין את סיפור המבול? [ח]
אכן, גם במקרא, מתאר המבול השמדה מוחלטת.
אבל, אפשר לראות זאת גם אחרת.
בסיפור המבול אנו בראשית תיאור התארגנות העולם האנושי. בפרקים אלה בבראשית מוצגת תמונה של התפתחות האנושות, שלב אחר שלב, לפי המקרא.
בהתאם לכך, אני מציע כיון אחר.
אפשר לראות את המבול כניסיון רדיקלי ליצור אנושות חדשה.
המבול הוא ניקוי מוחלט, ניקו טוטאלי.
האין זו הזדמנות ליצור אנושות טובה יותר?
האם תוצאת הניקוי הטוטאלי ה זה תניע התפתחות של עולם חדש, מוסרי וטוב?
האומנם?
האם הכתוב מעורר ציפייה זו?
לטעמי לא.
הכתוב אינו בא לתאר אפשרות של חברה אנושית אחרת.
אם הכתוב היה רוצה לעורר ציפייה זו, הכתוב היה שב ומתאר בריאה חדשה, אדם חדש, אדם שונה. [ט]
לטעמי סיפור המבול מבהיר, באופן חד משמעי, ציפייה ליצירת אנושות חדשה טהור וזכה, אינה ריאלית.
אכן, הפעם אין אשליות: "ו?י??אמ?ר ה' א?ל ל?ב?ו? י?צ?ר ל?ב ה?א?ד?ם ר?ע מ?נ??ע?ר?יו"! [י]
אבל במקביל, אלוהי ישראל מבהיר מיד, באופן חד משמעי,
"ל?א א?ס?ף ל?ק?ל??ל עו?ד א?ת ה?א?ד?מ?ה ב??ע?בו?ר ה?א?ד?ם [...] ו?ל?א א?ס?ף עו?ד ל?ה?כ?ו?ת א?ת כ??ל ח?י כ??א?ש??ר ע?ש??ית?י". [יא]
אם-כן, אין לסמוך על בני האדם עצמם.
עצוב? מדכא?
לטעמי לא.
המציאות הריאלית של בני האדם היא שיש ביניהם כאלה שתפקוד ערכי, שמעשה מוסרי אינם קוד התנהגות בשבילם.
אבל, אין זה אומר שבגללם יש לפגוע בכולם.
להיפך, כדי להמעיט ברוע בנזק צריך מסגרת ברורה.
צריך לקבוע הנחיות, כללים למניעת רע, שרק העובר עליהם ייפגע.
כדי להמעיט את הרע, באים כללי המוסר.
ושימו לב, מהו הכלל המוסרי הראשון, קדושת חיי אדם, "ש??פ?ך? ד??ם ה?א?ד?ם ב??א?ד?ם ד??מו? י?ש???פ?ך? כ??י ב??צ?ל?ם א?ל?ה?ים ע?ש??ה א?ת ה?א?ד?ם" (בראשית ט, ו).
יתר-על-כן, הביטוי "ב??צ?ל?ם א?ל?ה?ים" מופיע פעמיים בלבד בכל המקרא, בבראשית פרק א, וכאן.
כלומר, חייו של כל אדם בכל מקום וזמן, הם קדושים, אסור לפגוע בהם.
זה אינו ביטוי של אלוהים "דורש-רע גחמני", זו אינה נסיגה.
להיפך, זו הנחת יסוד חשובה מאין כמוה, לחברה מתוקנת שתדע לפעול גם נגד מעשי הרוע.
טענה זו עולה בקנה אחד גם עם התפיסה היהודית, שלאחר המבול נקבעה התשתית למערכת מוסרית לבני האדם, מה שמכונה "שבע מצוות בני נח". [יב]
האשליה למציאות של גן-עדן, נמוגה.
בני האדם חיים בעולם בו יש גם עושי רע, לכן, הכרחי שבהתארגנות חברתית תושתת על בסיס כללי מוסר.
תארו לכם, אילו כל בני אנוש היו מאמצים רק את הצו "ש??פ?ך? ד??ם ה?א?ד?ם ב??א?ד?ם ד??מו? י?ש???פ?ך? כ??י ב??צ?ל?ם א?ל?ה?ים ע?ש??ה א?ת ה?א?ד?ם". [יג]
צו האוסר באופן מוחלט פגיעה באדם.
הקשת היפה בשמיים הייתה אז אות לא רק לאי-הישנות של מבול, [יד] אלא לאור זורח לכל בני האדם.
בטוחני שאז, כ?ו?כ?ב?י ש??מ?י?ם ר?חו?ק?ים יראו אגדה של שמחה נולדת...
<><><>
הארות ומראה מקום
א. אמיר גלבוע, ק?ט?ף, תל אביב 1981, עמ' 6, מוקדש לשאול המשורר.
ב. בראשית ז, יא-יב.
ג. "עשרה דורות מאדם עד נח" (מסכת אבות ה, ב).
ד. בראשית ו, ה.
ה. בראשית ו, ו.
ו. בראשית ו, ז.
ז. ריצ'רד דו?קינס, יש אלוהים? תל אביב 2008 (המקור פורסם בשנת 2006), עמ' 51.
ח. אגב, סיפור מבול מופיע גם במקורות אחרים במזרח הקדום, אמנם בהבדלים משמעותיים מהסיפור בבראשית.
למשל סיפור המבול הבבלי בתוך ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, תל אביב 1996, עמ' 88-131.
ט. וודאי מוכרות לך כל האידיאולוגיות שחרתו על דגלם בריאת אדם חדש. ידוע לך, מה הייתה התוצאה?
י. בראשית ח, כא.
יא. בראשית ח, כא. אגב, זה לא מתאים לתיאור של דו?קינס, "קנאי הגאה בקנאותו, [...] לא הוגן לא סלחני, [...] טרוף גדלות ודורש-רע גחמני".
יב. א. מצווה למנות דיינים לצורך השלטת חוק ומשפט בחברה האנושית, ב. איסור לגדף את שם ה', ג. איסור עבודה זרה, ד. איסור גילוי עריות, ה. איסור שפיכות דמים, ו. איסור גזל, ז. איסור אבר מן החי (איסור לחתוך מבעל חיים אבר בעודנו חי ולאכלו).
"כל המקבל עליו שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הקב"ה בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אינו מחסידי אומות העולם אלא [[אם נוהגים על-פיהן]] מחכמיהם" (אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, [בן נח] עמוד שסב טור 1).
יג. בראשית ט, ו.
יד. "א?ת ק?ש??ת??י נ?ת?ת??י ב??ע?נ?ן ו?ה?י?ת?ה ל?או?ת ב??ר?ית ב??ינ?י ו?ב?ין ה?א?ר?ץ" (בראשית ט, יג).