התעוורה , איבדה - ממשיכה (קהילת דילמות במשפחה)
שלום לגולשות ולגולשים.
שמעתי אתמול את הסיפור של דבורה.
דבורה,עיוורת כתוצאה ממחלת עיניים, בת השבעים ושמונה, התגוררה בבית פרטי בשכונה שקטה ונעימה באחת מהערים במרכז הארץ.
בעלה נפטר לפני כשנתיים. בנה היחיד מתגורר בארצות הברית עם משפחתו. יחסיהם היו טובים והקשר היה רציף.
כשהגיע לארץ החליטו השניים שהבן יהיה בעל זכות חתימה בחשבונה של האם.
עם עזיבתו את הארץ, בדרכו חזרה לארה"ב, גילתה האם כי הבן משך את כל הכספים שהיו לה בחשבון והיא נותרה ללא כסף.
עתה נותרה האישה ללא כסף ובבת אחת נזקקת לשירותי הרווחה. אלה, כמובן, נותנים קצבה חלקית וכך נכנסה למעגל האנשים העניים בישראל.
"בנים גידלתי ורוממתי - והם פשעו בי"...
כל כך עצוב וכואב.
דבורה החליטה שעל אף שגורלה התאכזר אליה תמשיך ותשאף לחיות את חייה במבט קדימה, היא ממשיכה להגיע למועדון המבוגרים ונעזרת על ידי חברים טובים ושכנים נהדרים!.
סיפורך לא משמעותי, מפני שכל שהוא אומר הוא, שצריך לומר "כל הכבוד לדבורה, שהיא
פעילה במצבה". אין שום מידע לגבי מה קורה לגבי הקשר שלה עם בנה כיום. את יכולה לומר
שזה לא עניני, בקשר אליה, אך מקרה זה מאפיין גם רבים אחרים שאינם עיוורים, ומענין לגבי
מה נעשה בהקשר. רבים סותמים את הפה וחיים בדחק, העיקר שישאר קשר בינם לגועליהם
ולנכדיהם. יש שקשריהם ניתקים, וברור שיש גם תביעות משפטיות. אני יודע שהחוק, במצבים
מסוימים, מאפשר דרישה והחזרה של דברים שניתנו לילדים (נדמה לי תוך חמש שנים מזמן
הנתינה). אני מעריך שבמקרה של דבורה, אולי יש אפשרות, לחזור רטרואקטיבית מנתינת אישורה
לבנה ודרישת החזר הגזילה. אם מישהו יודע משפטית בהקשר לאמור,אשמח לדעת.
אני מסכימה עם עמיר. כבר היה משפט כזה שאבא שהוריש לבתו את הדירה
חזר בו מאחר והבת החליטה להתנכר לאביה. בית המשפט ביטל את צו הירושה והחזיר עטרה ליושנה..
אולי זה סיפור שונה מהסיפור של דבורה..אבל גם לדעתי היא יכולה לחזור בה מהחתימה.
ישנם גופים שמעמידים שירות עורכי דין חינם.
אפלי בשי"ל( שרות יעוץ לאזרח) אפשר לקבוע פגישה עם עורך דין והוא ינחה את דבורה
כיצד להמשיך...ולאיזה עורך דין לפנות כדי ללות את צעדיה.....
אבל כמו שעמיר כתב, אי אפשר לדעת מה הקשר של דבורה עם הבן והנכדים...ואולי היא רוצה לוותר להם למרות
ה"גניבה"
אני מקווה "שיכניסו" לבן, מהר ככל האפשר. א. מפני שכך מגיע לו, ב. מפני שלדעתי, בקרוב תהיה
בארה"ב מפולת כלכלית רצינית, שתגרור בעקבותיה מצב איום (צפוי משטר צבאי - Martial law).
את בהחלט רשאית להעתיק תגובותי בבלוג שלך.
ומה שהוא עשה לה זה מעשה בלתי נסלח. גם מהבחינה האנושית ואפילו הפלילית
הייתי מציעה לדבורה להשתדל לקבל כלב נחיה כדי שתרגיש בטוחה יותר .ופחות לבד.
ישנה גם תכנה למחשב של עיוורים שנקראת doc talk ותכנה נוספתשנקראת ג'ויס
שהיא אינטרנט לעיוורחם ולכבדי ראיה.
אסור לאפשר לבן שלה להתקרב אליה. ובודאי לא לשהות במחיצתה לבד.
הוא מסוכן.
אני רואה ומכירה עוד מקרים מהחיים על התנהלות מתנכרת, נצלנית ומתאכזרץ של בנים-ות
להוריהם. במידה זו או אחרת. והכל תלוי בתנאי. וחישוב אם יש מה לקחת למה לצפות מהבחינה החומרית. והכדאיות שבנתינה. מאוד מעציב וגם די מפחיד. ואני מסכימה עם מה שאת סימה הערת וחשה הקלה מסויימת לגבי המודעות למצב הנ"ל.
נראה לי שבעבר התופעה הזאת לא הייתה קיימת במימדים והיקף וצורה כזאת.רני לא זוכרת שניתקלתי בעבר במקרים דומים של ניכור ועכירות ביחסי הורים מבוגרים וילדיהם.
ואם נתקלתי זה היה בבחינת יוצא מהכלל שלא מגדיר את הכלל.
והיום זה כאילו מגיפה. כאילו קיים מעין בילבול/איבוד של ערכים. וזה כולל גם ילדים מהמגזר
הדתי.כשבדיבר החמישי "כבד את אביך ואת אימך..." כאילו נמחק עם עוד מצוות עשה .
וצר לי לומר בצער ובכאב ובלב שבור שאיני יכולה יותר לסמוךעל ...כן גם על ילדי.
ונוכחתי בכך כשהייתי במצב של לבד ובמצוקה -ונדהמתי להיווכח שאני לגמרי חגמרי לבד.
אני לא מתבכיינת. אני סומכת על עצמי ועל שיקול דעתי ועל הדרכים שאני בוחרת בהם
לכלכל את צעדיי. ולא להזדקק או לסמוך בכלל על איש כולל אותם.
וכואב הלב ואין מה לעשות אלא בבחינת נשמרתם לנפשותיכם. ישנם מקרים שדווקא הבנים-ות הופכים משומה לאויב הגדול ביותר של הוריהם.