תשע בערב, שעה טובה.

אני עוברת ביד אליהו
רַד הערב
יד אליהו יָפָה.
 לאורך גדרות השיחים השופעות
עם היַרקוּת המתנוצצת לאור הפנסים,
ליד העצים העבותים, המתנוססים,
(לא הרחק יש גם שתילונים עדינים) -
היביסקוס יחידי לְבֵן-פרחים מפתיע אותי -
,אני עוברת,
מקהלת הצפורים המצייצות בעץ שופע הצמרת בקצה הסימטה
נָדַמָה מִזמן,
או אולי אין זו עונתן, 
צריך לברר.
אנשים מביטים בסבר פנים 
בפנתר  שעל חולצתי
הבחור יְפֵה-הזָקָן בחנות , שחשב כי דיברתי אליו
פנה אליי בהתעוררות
אני עוברת בָּרחובות בִּדממה.
החשֵיכה טובה.
יד אליהו יָפָה.