האשה שנתנה לו 25 שנים מחייה

הם הגיעו הביתה באותו לילה, אשתו הגישה את ארוחת הערב,הוא לקח את ידה ואמר לה שהם צריכים לדבר...
היא אכלה באיטיות ובשקט מופתי, הוא הסתכל עליה וראה את הכאב בעיניה כאילו היא ידעה מה רצה לומר.
 לא ידע איך להגיד את זה, אז פשוט אמר:
 ?אני רוצה להתגרש.?
 היא הסתכלה בהלם ושאלה אותו בעצב: ?למה?

" באותו הלילה הם  לא דיברו.... היא רק בכתה וחיפשה תשובות, עד שענה לה עם המון רגשות אשם:
 ?התאהבתי באישה אחרת". 
ביום למחרת הוא כתב הסכם גירושין וכתב שהוא משאיר לה את הבית, הרכב ו-30% מהעסק.
ברגע שהיא ראתה את ההסכם היא קרעה אותו לגזרים.
 25 שנות נישואין, ולפתע נראו כמו זרים. כאילו ו"בזבזו את כל השנים שהיו יחד...
 היא התחילה לצעוק ולבכות... למחרת הוא הגיע הביתה ומצא אותה כותבת.
הוא עלה למיטה בלי לאכול ובלי לדבר. קם בבוקר וראה שהיא עדיין כותבת. היא כתבה את הסכם הגירושין עם התנאים שלה.
 היא לא רצתה כלום מלבד דבר אחד. 
היא ביקשה שישאר לחודש נוסף. חודש בו ישובו לחיות כמו בימים הראשונים של הנישואים, כאילו כלום לא קרה, כדי שהילדים לא ידעו דבר. 
עוד משהו היא ביקשה, היא ביקשה שבמשך אותו החודש, ישא אותה בזרועותיו כל בוקר מחדר השינה לדלת, בדיוק כמו ביום חתונתם 
הוא חשב שהיא השתגעה, אבל הסכים כדי שכל תהליך הגירושים יעבור בשלום.
 ביום הראשון הרגיש אי נוחות להרים אותה מהמיטה לדלת, אבל ככל שעברו הימים התרגל והתחיל להיזכר ברגעים היפים שלהם...
 כעבור יומיים אחד הילדים ראה אותם ואמר: "כמה כיף לראות אתכם ככה!"
 היא לחשה לו: "אל תגיד להם כלום בינתיים, זה ישבור אותם".
 הוא הנהן בהסכמה, אבל כעס. היא הלכה לעבודה והוא הלך לדרכו.
לאחר שבוע היא הניחה את ראשה על החזה שלו כשהרים אותה. יכול היה להריח את הבושם שלה על הצוואר שלה. האמת שכבר הרבה זמן לא הסתכל עליה ככה
 היא כבר לא כל כך צעירה, אפילו החלו לצוץ קמטים שלא הכיר. היה ברור שהיא לקחה את ההחלטה שלו בקושי רב, לרגע הרגיש חרטה.
 לאחר שבוע הרגיש שהלב שלו חוזר ונפתח. האישה שנתנה לי 25 שנים מחייה, פתאום חזרה לו ללב.
 לאחר שבועיים היא החלה להיות קלה מתמיד. כבר לא התאמץ להרים אותה... הבחין בכך שהיא רזתה, ליטף את שערה ואחד הילדים אמר בהתלהבות: "הגיע הזמן שתיקח את אמא בזרועותייך!" זה נהפך למשהו חשוב בעיני הילדים. 
הוא פחד לשנות את דעתו אבל כבר לא יכול להסתיר.הוא התאהב בה מחדש.
 קנה זר פרחים לאשתו וכתב לה: "אהובתי, כשהחזקתי אותך בזרועותיי, הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותך כל החיים".
 הוא רץ הביתה  עם הזר ביד ובחיוך גדול רץ במעלה המדרגות. מצא את אשתו בחדר השינה ללא רוח חיים. הרופאים אמרו לו שאשתו נפטרה מסרטן.
הוא היכה על חטא  איך לא ידע? איך לא שם לב? כל הזמן הזה היא הלכה ואזלה לו בין הידיים... היא ידעה שנותר לה רק עוד חודש לחיות, בגלל זה היא ביקשה ממני להישאר. בגלל זה היא התעקשה שלא נספר לילדים. 
עד היום חרוט בראשם שהייתי אבא ובעל מדהים שאוהב ומעריץ את אישתו... בזכותה, הכל בזכותה. היום אני מודה, היא חסרה לי ואני חושב עליה כל הזמן. בכל בוקר, אני יורד במדרגות לאט לאט, נושא אותה בליבי כל הדרך...
בא במייל