האדריכל של היטלר אלברט שפר

שפר נולד למשפחה ממעמד בינוני, אביו וסבו היו אדריכלים, הוא הלך בעקבותיהם.

בשנת 1930 נוכח שפר במפגן של המפלגה הנאצית, התרשם עמוקות מהיטלר, הצטרף למפלגה בשנת 1932

הוא נבחר ב-1934 לאדריכל הראשי של המפלגה, בשנת 1937 תכנן את הביתן הגרמני בתערוכה העולמית של פריז, הם זכו במדליית זהב.

התכנון הגדול שהוטל עליו, היתה התכנית של בנייתה מחדש של ברלין מחדש, זה הוביל לפנוי היהודים מן האיזורים, שפא היה אחראי על פינויים מ-1938 עד 1941, הם שימשו לשיכון התושבים האריים, ואת היהודים שלחו לגיטאות.
על ליל הבדולחהוא כותב בזכרונותיו, זה דכדך אותי, בעיקר בשל אי הסדר ותאוות ההרס, ופגע בעיקר בחוש הסדר האזרחי שבי.......
בשנת 1942 מונה לשר החימוש, בשנים בהן נחרבו ערים ומרכזי תעשייה שפר הביא להגברת ייצור התחמושת, הוא השתמש במליוני עובדי כפייה, כבש לעצמו מקון חשוב בצמרת הנאצית, היה לאחר האנשים החזקים ביותר במדינה הנאצית.
הוא היה האדם האחרון שפגש את היטילר בימיו האחרונים, הוא שימש כמה ימים לאחר מותו בתפקיד שר בממשלה זמנית, לאחר מכן נעצר והועמד למשפט כפושע מלחמה.

שפר היה גבר נאה, בעל גבות עבותות, צדעיו מקריחים, עיניו סקרניות, פניו הגונים לא של ארכי רוצח תרתי משמע.
במשפטי נירנברג היה כתב אישום נגדו, על חלקו במשטר הנאצי נגד האנושות, ועל חלקו בניצולם של עובדי הכפייה.
הוא טען שהוא אשם בפשעים, אך לא ידע על מעשי ההשמדה, ההמונית נו באמת.......לרבות השמדת היהודים לא ידע על השואה, ולא היה אחראי לתנאים של המועסקים בעבודות הכפייה. הוא אמר שנדרש לציות עיוור  ומילא אחר הפקודות.

עמדה זו הביאה לכך שהתחמק מעונש מוות, ונידון ל-20 שנות מאסר.
במהלך המשפט הציג התובע תצלום בו נראה שפר בבקורו במחנה מאוטהאוזן כשהוא מוקף בעצירים מזי רעב, לטענת התביעה תצלום זה היווה הוכחה ששפר היה מודע לזוועות השואה, והיה חלק מהן, טען הוא שקבל סיור במחנה אח"ם שלא כלל צפייה בזוועות איזו ציניות...

במהלך משפטי נירנברג עקבתי אחרי (בטלויזיה) פניו ושפת גופו, תווי פניו ברורים מצחו רחב, ובעיניו פליאה,  ניסיתי למצוא בדל של חרטה, כאב או התנצלות לשווא.שום שמץ של עצבנות בשפת גופו.

במחקרים נודע כי תכנן את הרחבת מחנה ההשמדה אושוויץ, יד ופעל הרבה יותר מכפי שתיאר וסיפר כדי להציל את עצמו ממוות.
נתן הוא פתחון פה לנאצים שנשפטו אחריו, האמינו לי לא ידעתי דבר על השואה. גם חומסים והורגים, גם עושקים וגונבים, גם משקרים במצח נחושה ובצורה פתולוגית.

שפר שוחרר ממאסר בשנת 1966, שחרורו היווה אירוע בקנה מידה עולמי, פרסם כמה ספרים אוטוביוגרפיים, בזכורונותיו מציין הוא ומסביר, כי על אף שנתן להיטלר את הכלים הטכנולוגיים, להמשיך, תוך כדי הסכמה עם האידאולוגיה הנאצית ועם מהות המשטר הרי שהיה ונותר אדם הגון (קראתם נכון...) לא ידע על פשעי המלחמה, וסינגר על העם בגרמני.

הוא הפך למרצה מבוקש, ובילה את שנות חייו האחרונות ברווחה, הוא נפטר בבית מלון בלונדון, בזרועותיה של פילגש אנגליה.
.