כשאלהים ב"מצב רוח"......
כשאלהים רוצה לומר: "לא שמח ..." הוא מוריד ערב באור עומם, ומפזר בשמיים כתמי עננים בצבע האפר. איני זוכה לצהלת הטבע הקורן, אף לא לשקיעה מרטיטת לב (באתי אל הערב הזה מאוחר מדי?). אבל איני נעצבת אל לבי. הטבע תמיד מדבר. "יום ליום יביע אומר, לילה ללילה יחווה דעת". בטבע אני חיה באמת. הנהי, קשת הירח הדקה המתנוצצת, מקשטת את יריעת השמיים המתכהה. והכוכב הנמצא שם תמיד, לא הרחק ממנה - צדק? - הנה הנו.
החמצתי את המופע של השקיעה. עליי לשים לב לא להחמיץ את חשכת הלילה העמוקה.
אלהים הוא אגדה - אך האין כל החיים אגדה, סיפור שלא ייאמן?
המשוררת: "עליי לשים לב לא להחמיץ את חשכת הלילה"... אכן, חבל להחמיץ יפה השקיעה ווילון הלילה העשיר בפלאיו...
"אלהים הוא אגדה - אך האין כל החיים אגדה, סיפור שלא ייאמן?"
אכן סודות הבריאה... וקיומנו עלי אדמות, סיפור לא יאמן...
שבת שלום. דליה. (פרח).
אגב, כשכתבתי "אלהים הוא אגדה", התכוונתי שזהו רק מושג דימיוני, יציר רוחם של בני ובנות האדם.
יפה כתבת, תארת, ויהי ערב עם שקיעה מדהימה, ויהי בוקר עם זריחה והארה...
ואנו מתהלכים עם שמיים בכל הגוונים והצורות...
ומעריצים את הטבע...
ותוהים: "אלוהים הוא אגדה?"...
ושואלים: "האין כל החיים אגדה?...
שבת שלום
"ואנו מתהלכים עם שמיים בכל הגוונים והצורות..."
כן. הטבע, כולל השמיים הנהדרים, מעניק לנו מקום רב גוונים והשתנויות. נולדנו להיות מאושרים.