שיר לראש השנה-כתב פרופ יוסי גמזו
יוסי גמזו
לְרֹאש הַשָּנָה תַשְעָ"ח
כְּשֶלֹּא מִכְּבָר, מִשֶּצֻּיַּן כָּאן עֶרֶב שְנַת תַּשְעָ"ח
וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָרֶץ וּמִחוּץ לָהּ
כְּמִנְהָגָה שֶל הַמָּסֹרֶת, שֶעוֹדוֹ נִמְשָךְ
בִּקְּשָה מִיְּדֵי בּוֹרֵא-עוֹלָם אֶת כָּל מָה שֶנָּחוּץ לָהּ,
פָּעֲמוּ מִילְיוֹנֵי לְבָבוֹת יְהוּדִים
בִּתְפִלָּה, בּתוֹחֶלֶת, בְּשֶפַע תִקְווֹת
וּכְתָלָיו שֶל כָּל בַּיִת הָיוּ אָז עֵדִים
אֵיךְ אֶל כְּתֹבֶת אַ חַ ת תְּפִלּוֹתֵינוּ נִקְווֹת
וְכֵיצַד בְּלִי הֶבְדֵּל בֵּין דָּתִי לְחָפְשִי,
אוֹרְתּוֹדוֹקְסִי, רֵפוֹרְמִי אוֹ קוֹנְסֶרְבָטִיבִי
הֵן בּוֹקְעוֹת פֹּה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ עֹמֶק נַפְשִי
שֶל תְּחוּשַת אֵיזֶה יַ חַ ד בִּלְתִּי סֶלֶקְטִיבִי
וְאוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶשָּצְפוּ וְחָמְרוּ
כְמִין יַיִן בַּיֶּקֶב, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ:
רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, מֵאַחַר שֶשָּנָה
יְשָנָה כְּבָר כָּלְתָה לָהּ עִם קִלְלוֹתֶיהָ
וְשָנָה חֲדָשָה, מַבְטִיחָה וְשוֹנָה
כְּבָר נִפְתַּחַת אֶצְלֵנוּ עִם כָּל בִּרְכוֹתֶיהָ
תַעֲלֶה לְפָנֶיךְ מִכָּל רִבְבוֹת
הָעוֹתְרִים לְחַסְדֶּךָ בְּלֵב מִתְיַסֵּר כֹּה
וְתַגִּיעַ מַמָּש עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד
תְּפִלָּתֵנוּ לְמָה שֶנָּחוּץ וְחָסֵר כֹּה.
שֶיִּהְיֶה לַשָּנָה הַזֹּאת רֹ א ש, רֹאש צָלוּל
וְשֶרֹאש זֶה יֻנְחַל לְרָאשֵי קַבִּינֶטִים
בָּעוֹלָם הַחָפְשִי הַמֵּבִין כִּי עָלוּל
פָנָטִיזְם גִּ'יהָאדִי חֲסַר כָּל בְּרֶקְס אֵתִי
לְהָמִיט קָטַסְטְרוֹפַת-אֵימִים עַכְשָוִית
לֹא עָלֵינוּ בִּלְבַד אֶלָּא גַם עַל יוֹשְבֶיהָ
שֶל הַצִּיוִילִיזַצְיָה הַמַּעֲרָבִית
וּמִיָּד, כִּתְגוּבָה, גַם עַל אֶרֶץ אוֹיְבֶיהָ
וְשֶיַּדֹ הָאוֹצָר הַקְּמוּצָה שֶתָּחוּל
עַל אוֹתָם הַגּוֹרפִים הַכְנָסוֹת רַבּוֹת גֹּדֶש
אֲבָל לֹא עַל צִבּוּר הַנָּכִים הָאֲכוּל
עֹנִי מַר שֶאֵינֶנּוּ גוֹמֵר אֶת הַחֹדֶש
וַעֲשֵׂה בְּטוּבְךָ שֶצִּמְצוּם נְזִירִי
וְחֶרְפַּת דַּלּוּתָם שֶל אַלְפֵי דַּלְפוֹנֵינוּ
לְמוּל עֹשֶר אוֹטִיסְטִי שֶל הוֹן חֲזִירִי
יִפְחֲתוּ גַם אִם לֹא יֵעָלְמוּ מֵעֵינֵינוּ
וּשְחִיתוּת הַבְּכִירִים הַנֶּחְשֶׂפֶת כָּל יוֹם
חֵרֶף כָּל טִיּוּחֵי פְּרַקְלִיטֵי הַצַּמֶּרֶת
וְגוֹרֶמֶת לָעָם הַזָּה נֶדֶק אָיֹם
כְּשֶלִּבְּרוֹךְ מוּסָרִי הַמְּדִינָה מִתְדַּרְדֶּרֶת
תְּמֻגַּר, וְשֶקֶּטֶל יוֹמִי בַּדְּרָכִים
יִפָּסֵק עִם אוֹתָהּ הֶפְקֵרוּת שֶהִרְשֵינוּ
וְזִילוּת חַיֵּיהֶם שֶל אַלְפֵי אֶזְרָחִים
תִּתְחַלֵּף בִּקְדוּשַת הַחַיִּים בִּכְבִישֵינוּ
וַעֲשֵׂה שֶרָמַת אַלִּימוּת וּפְשִיעָה
וּמַכַּת גִּזְעָנוּת מְבִישָה וְנִפְסֶדֶת
שֶפָּשְׂתָה אֶשְתָּקַד בְּמִדָּה מַרְשִיעָה
תְרֻסַּן בִּזְכוּתָם שֶל אוֹכְפֵי חֹק וָסֵדֶר
וְשֶאִם דְּרוּכֵי נֶשֶק הִגַּעְנוּ הֲלוֹם
שֶנִּזְכֶּה כְּבָר אֶל מוּל בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ לָשֶבֶת
סְבִיב שֻלְחַן הַמַּשָּׂא וּמָתָן לְשָלוֹם
בְּלִי לָסֹב כָּאן עַל רֵיק עוֹד שָנִים, כְּשַבְשֶבֶת.
בְּקִצּוּר, מָה נֹּאמַר עוֹד, רִבּוֹן הָעוֹלָם?
מִי יִתֵּן שֶאוֹתָהּ הַשָּנָה שֶהֵחֵלָה
בְּלֵיל אֶמֶש תְהֵא שְנַת בְּרָכָה לְכֻלָּם
וּמְלֵאָה בְּכָל מָה שֶהַלֵּב מְאַחֵל לָהּ.
יוסי גמזו
לְרֹאש הַשָּנָה תַשְעָ"ח
כְּשֶלֹּא מִכְּבָר, מִשֶּצֻּיַּן כָּאן עֶרֶב שְנַת תַּשְעָ"ח
וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָרֶץ וּמִחוּץ לָהּ
כְּמִנְהָגָה שֶל הַמָּסֹרֶת, שֶעוֹדוֹ נִמְשָךְ
בִּקְּשָה מִיְּדֵי בּוֹרֵא-עוֹלָם אֶת כָּל מָה שֶנָּחוּץ לָהּ,
פָּעֲמוּ מִילְיוֹנֵי לְבָבוֹת יְהוּדִים
בִּתְפִלָּה, בּתוֹחֶלֶת, בְּשֶפַע תִקְווֹת
וּכְתָלָיו שֶל כָּל בַּיִת הָיוּ אָז עֵדִים
אֵיךְ אֶל כְּתֹבֶת אַ חַ ת תְּפִלּוֹתֵינוּ נִקְווֹת
וְכֵיצַד בְּלִי הֶבְדֵּל בֵּין דָּתִי לְחָפְשִי,
אוֹרְתּוֹדוֹקְסִי, רֵפוֹרְמִי אוֹ קוֹנְסֶרְבָטִיבִי
הֵן בּוֹקְעוֹת פֹּה מִתּוֹךְ אוֹתוֹ עֹמֶק נַפְשִי
שֶל תְּחוּשַת אֵיזֶה יַ חַ ד בִּלְתִּי סֶלֶקְטִיבִי
וְאוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶשָּצְפוּ וְחָמְרוּ
כְמִין יַיִן בַּיֶּקֶב, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ:
רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם, מֵאַחַר שֶשָּנָה
יְשָנָה כְּבָר כָּלְתָה לָהּ עִם קִלְלוֹתֶיהָ
וְשָנָה חֲדָשָה, מַבְטִיחָה וְשוֹנָה
כְּבָר נִפְתַּחַת אֶצְלֵנוּ עִם כָּל בִּרְכוֹתֶיהָ
תַעֲלֶה לְפָנֶיךְ מִכָּל רִבְבוֹת
הָעוֹתְרִים לְחַסְדֶּךָ בְּלֵב מִתְיַסֵּר כֹּה
וְתַגִּיעַ מַמָּש עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד
תְּפִלָּתֵנוּ לְמָה שֶנָּחוּץ וְחָסֵר כֹּה.
שֶיִּהְיֶה לַשָּנָה הַזֹּאת רֹ א ש, רֹאש צָלוּל
וְשֶרֹאש זֶה יֻנְחַל לְרָאשֵי קַבִּינֶטִים
בָּעוֹלָם הַחָפְשִי הַמֵּבִין כִּי עָלוּל
פָנָטִיזְם גִּ'יהָאדִי חֲסַר כָּל בְּרֶקְס אֵתִי
לְהָמִיט קָטַסְטְרוֹפַת-אֵימִים עַכְשָוִית
לֹא עָלֵינוּ בִּלְבַד אֶלָּא גַם עַל יוֹשְבֶיהָ
שֶל הַצִּיוִילִיזַצְיָה הַמַּעֲרָבִית
וּמִיָּד, כִּתְגוּבָה, גַם עַל אֶרֶץ אוֹיְבֶיהָ
וְשֶיַּדֹ הָאוֹצָר הַקְּמוּצָה שֶתָּחוּל
עַל אוֹתָם הַגּוֹרפִים הַכְנָסוֹת רַבּוֹת גֹּדֶש
אֲבָל לֹא עַל צִבּוּר הַנָּכִים הָאֲכוּל
עֹנִי מַר שֶאֵינֶנּוּ גוֹמֵר אֶת הַחֹדֶש
וַעֲשֵׂה בְּטוּבְךָ שֶצִּמְצוּם נְזִירִי
וְחֶרְפַּת דַּלּוּתָם שֶל אַלְפֵי דַּלְפוֹנֵינוּ
לְמוּל עֹשֶר אוֹטִיסְטִי שֶל הוֹן חֲזִירִי
יִפְחֲתוּ גַם אִם לֹא יֵעָלְמוּ מֵעֵינֵינוּ
וּשְחִיתוּת הַבְּכִירִים הַנֶּחְשֶׂפֶת כָּל יוֹם
חֵרֶף כָּל טִיּוּחֵי פְּרַקְלִיטֵי הַצַּמֶּרֶת
וְגוֹרֶמֶת לָעָם הַזָּה נֶדֶק אָיֹם
כְּשֶלִּבְּרוֹךְ מוּסָרִי הַמְּדִינָה מִתְדַּרְדֶּרֶת
תְּמֻגַּר, וְשֶקֶּטֶל יוֹמִי בַּדְּרָכִים
יִפָּסֵק עִם אוֹתָהּ הֶפְקֵרוּת שֶהִרְשֵינוּ
וְזִילוּת חַיֵּיהֶם שֶל אַלְפֵי אֶזְרָחִים
תִּתְחַלֵּף בִּקְדוּשַת הַחַיִּים בִּכְבִישֵינוּ
וַעֲשֵׂה שֶרָמַת אַלִּימוּת וּפְשִיעָה
וּמַכַּת גִּזְעָנוּת מְבִישָה וְנִפְסֶדֶת
שֶפָּשְׂתָה אֶשְתָּקַד בְּמִדָּה מַרְשִיעָה
תְרֻסַּן בִּזְכוּתָם שֶל אוֹכְפֵי חֹק וָסֵדֶר
וְשֶאִם דְּרוּכֵי נֶשֶק הִגַּעְנוּ הֲלוֹם
שֶנִּזְכֶּה כְּבָר אֶל מוּל בְּנֵי-דּוֹדֵנוּ לָשֶבֶת
סְבִיב שֻלְחַן הַמַּשָּׂא וּמָתָן לְשָלוֹם
בְּלִי לָסֹב כָּאן עַל רֵיק עוֹד שָנִים, כְּשַבְשֶבֶת.
בְּקִצּוּר, מָה נֹּאמַר עוֹד, רִבּוֹן הָעוֹלָם?
מִי יִתֵּן שֶאוֹתָהּ הַשָּנָה שֶהֵחֵלָה
בְּלֵיל אֶמֶש תְהֵא שְנַת בְּרָכָה לְכֻלָּם
וּמְלֵאָה בְּכָל מָה שֶהַלֵּב מְאַחֵל לָהּ.