ההיה או חלמתי חלום - מערכה שניה
פורסם פה כבר בזמנו ומועלה שנית על פי בקשה.

פעם סיפרתי כאן סיפור על חיילת שהכרתי ושמה רבקה. הקשר נותק. בעקבות סיפורי היו מגיבים שהציעו לי לפנות לפורום חיפוש קרובים פה.
עשיתי כעצתם. מסרתי כל הפרטים וחיכיתי.
לא היו לי ציפיות. לך תדע.. אולי ירדה מהארץ, אולי נפטרה. ואם גם תימצא – מה? התזכור?
מצאו !! כן, ציידו אותי בכתובת בית אבות ידוע. זה מהפרסומות.
התלבטתי כמה ימים ואז החלטתי לגשת.
מקום יפה. כמו בפרסומות. עצים, דשאים, שקט, פסטורליה. מפעם לפעם חוצה את השביל קלנועית או איזה קשיש או קשישה עם הליכון...
רציתי לחזור על עקבותי ואז פנתה אלי פקידת הקבלה.
- "מחפש את רבקה מיכאליס", אמרתי.
- "שב פה, ותמלא טפסים", אמרה.
- "טעית. לא באתי להתקבל לכאן".
- "לא תוכל לראות את רבקה אם לא תמלא את הטפסים".
מילאתי. שיהיה.
"תיכף תראה את רבקה" אמרה ולקחה את הטפסים. "בוא" והובילה אותי לחדר משרד.
בחדר מאחורי מכתבה עמוסה ישבה אישה מרשימה, עם שיער לבן שופע, כנראה מנהלת והחלה בראיון קבלה.
"יש פה טעות", אמרתי. "אני מחפש את רבקה מיכאלי". היא צחקה: "רבקה מיכאלי היא פרזנטורית שלנו. היא רק מופיעה בפרסומות שלנו".
התחלתי להסביר: אני מחפש את רבקה מ. שהיום מיכאלי.
"אני רבקה מ. לשעבר" אמרה, "היום מיכאליס. במה העניין?"
הסמקתי עמוקות. "כוס מים אולי?" ואחרי שהתאוששתי: "מרגיש יותר טוב?"
הסברתי לה על מוטק'ה ועל הבלוג והפוסט שכתבתי.
נכנסה למחשב והחלה לקרוא. לפתע ראיתי שהיא דומעת... "אתה זוכר?" היא שאלה בפליאה.
מצאנו עצמנו מחובקים. נשיקה ארוכה עם טעם מלוח של דמעות..
ושוב, כמו אז במרכזיה, היינו על המיטה..
**********
**********
צלצול הטלפון העקשני לא פסק.. "תענה" אמרה.
מתעורר בחדרי בבית. במיטתי הרטובה.........לבד.
אוקטובר 2013
עשיתי כעצתם. מסרתי כל הפרטים וחיכיתי.
לא היו לי ציפיות. לך תדע.. אולי ירדה מהארץ, אולי נפטרה. ואם גם תימצא – מה? התזכור?
מצאו !! כן, ציידו אותי בכתובת בית אבות ידוע. זה מהפרסומות.
התלבטתי כמה ימים ואז החלטתי לגשת.
מקום יפה. כמו בפרסומות. עצים, דשאים, שקט, פסטורליה. מפעם לפעם חוצה את השביל קלנועית או איזה קשיש או קשישה עם הליכון...
רציתי לחזור על עקבותי ואז פנתה אלי פקידת הקבלה.
- "מחפש את רבקה מיכאליס", אמרתי.
- "שב פה, ותמלא טפסים", אמרה.
- "טעית. לא באתי להתקבל לכאן".
- "לא תוכל לראות את רבקה אם לא תמלא את הטפסים".
מילאתי. שיהיה.
"תיכף תראה את רבקה" אמרה ולקחה את הטפסים. "בוא" והובילה אותי לחדר משרד.
בחדר מאחורי מכתבה עמוסה ישבה אישה מרשימה, עם שיער לבן שופע, כנראה מנהלת והחלה בראיון קבלה.
"יש פה טעות", אמרתי. "אני מחפש את רבקה מיכאלי". היא צחקה: "רבקה מיכאלי היא פרזנטורית שלנו. היא רק מופיעה בפרסומות שלנו".
התחלתי להסביר: אני מחפש את רבקה מ. שהיום מיכאלי.
"אני רבקה מ. לשעבר" אמרה, "היום מיכאליס. במה העניין?"
הסמקתי עמוקות. "כוס מים אולי?" ואחרי שהתאוששתי: "מרגיש יותר טוב?"
הסברתי לה על מוטק'ה ועל הבלוג והפוסט שכתבתי.
נכנסה למחשב והחלה לקרוא. לפתע ראיתי שהיא דומעת... "אתה זוכר?" היא שאלה בפליאה.
מצאנו עצמנו מחובקים. נשיקה ארוכה עם טעם מלוח של דמעות..
ושוב, כמו אז במרכזיה, היינו על המיטה..
**********
**********
צלצול הטלפון העקשני לא פסק.. "תענה" אמרה.
מתעורר בחדרי בבית. במיטתי הרטובה.........לבד.
אוקטובר 2013
שכחתי .....
בעבר נהגתי להתבדח על נושא השיכחה בגיל השלישי.
באמצע שיחה, נהגתי לשאול את בני שיחי: תזכיר/י לי מה...
לקריאת הפוסט
מה זה IVF
נשלחתי ע"י הרופא לבצע שתי בדיקות:
בסיום בדיקה אחת, הוצע לי לברר אולי יתפנה תור מיידי גם לבדיקה...
לקריאת הפוסט
מה קרה, מוטק'ה ?
מדוע שיניתם את השם ללועזית? מוטק'ה לא טוב? למה החלפתם ל Motk`e ?
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
חלום יפהפה שהתגשם.
מעגל נסגר, או?...
המשך כתיבה מהנה. דו ליטל ידידי. (חיוך).
אחת הסגולות של כותב אינטלגנטי היא שהוא יודע מראש את מהלך מחשבתם של קוראיו, אני רואה בזה חכמה יתרה ולא מניפולציה,
אהבתי במיוחד את הסוף שעדין מותיר ספק בלב הקוראים באמיתות הסיפור, האם זה היה באמת או לא..... דבר המותיר לך את האפשרות להעלות מידי פעם את אותו סיפור כי את האמת הבסיסית לעולם לא תגלה, וטוב שכך..... על כל קורא ליצור לעצמו אמת משל עצמו בהתאם לפנטזיות של עצמו ולהשאר באי הידיעה אם הוא אכן צודק
אוהבת עד מאד את התחכום המסעיר שבכתיבתך. מ מ
כה לחי
Y M I
אהבתי
שרלה
מרגש גם אם קוראים את זה בפעם שניה
כמה יפים הם החלומות מעבר לכל מציאות
הלואי ויכולנו לנווט את החיים כפי שהם מצטיירים בחלומות.
...אחרי כל מילחמה הייתי מתעורר ונוכח ש...היה זה חלום
בלי הגיבנת שאנו סוחבים על גבינו גם אם היא בילתי ניראת
כי .....נהנתי לקרוא שוב