הכשרת השרץ
שלום
רצח הרב אריאל שבח הוא אסון למשפחה. לגבי המדינה אין זה אסון ואסור שהמדינה [הממשלה] תזהה
רצח בשטחים כאסון ומות בתאונת דרכים כדבר שבשיגרה.האנשים האמונים על ביצוע החוק [הלא כתוב]
כי המדינה חיבת להגן על אזרחיה, חיבים לפעול ולחדש ולא להרפות.
במקרה של רצח הרב שבח התגלתה נוסחה מנצחת לטובת המתישבים, המדינה לא עמדה בהבטחתה
להגן על אזרח ישראלי, נא לכשיר את החווה או ההתישבות הלא חוקית בגבעה אותה רכש זר בכספו.
ממשלה זאות, הימינית מכל ממשלות העבר לא הכשירה את הישוב "חוות גלעד" לאורך כל שנות שלטונה. והיום, אתמול, מחר היא מכשירה את החוות גלעד.
אם קיים אדם אשר עדין שואל את עצמו למה?
יותר פשוט מפשוט אין לה קו מנחה אין לה חזון והיא מתנהלת כעלה נידף.
שלום על ישראל שי
" יותר מדי מתים.
פחות מדי אדמה לכסות את כולם".
יוצאי ארצות שונות במיוחד בשנים האחרונות מטפחים את הזכרונות משם נזכרים בסיפורים מסורות וגם מנסים "לשחזר"
במידה גדולה או קטנה את החיים של דור ההורים של ההורים שלהם והזכרונות יפים וצבועים צבעי זריחה. לכאורה אין בעיה לטפח ולשמר את התרבות של ארצות המוצא. אבל תמיד או על פי הרוב טיפוח המורשת חייב להיות על חשבון חלק אחר, של הבחברה, של העדה של הקהילה
עיליתות ישנות עיליתות לבנות תרבות מערבית ,ציונות לפעמים יוצאי רוסיה אתיופים ושאר שאינם מאנשי שולמנו.
כמו בפסח חיבים לחזור ולהדגיש כי הציונות כרעיון והציונים כמגשימי הרעיון [החלום] לבנות ליהודים מדינה בפלשתינה [א"י]
נולד בגלות אשכנז.
החלוצים האשכנזים אכלו חצץ ביום ונעקצו בלילה התנדבו במלחמת העולם הראשונה במלחמת העולם השניה בנו את גבולות המדינה שבדרך ונהרגו במלחמה על העצמאות, כאשר שום עדה או גלות לא נתנו כתף.
ארוך ארוך
אבל על מה אנחנו מתים.