שלום YMI

להופו

שבע  שנים מחיי הייתי על הבמה.. .. מיציתי אותה ופרשתי לחיי  יזמות מסחרית.... לא היה לי אף פעם פחד במה וההיפך הוא הנכון פרשתי ממנה בשיא אחרי שמיציתי אותה. .. 

מבינה שאין דרך מובנית  למיצוי גימלאות בחיי יום יום, אני מבינה שזה משתנה בין גימלאי לגימלאי.. .ולואי שהיתה נוסחה שהיתה עוזרת  לצאת מאזור הנוחות ולהתמקד בהישגים. 

ההשגים הם בתוך כל אדם. אך האם הוא ירים את כפפת החיים וישיג אותם לא רק ידמיין אותם

אני אישית עוסקת. ביזמות סחר בינלאומי בנושאים. לא קונבנציונליים.. כלומר לא בנושאי נשים במיוחד כמו אופנה או קוסמטיקה, או שוק ההון... אני ,על בסיס כמעט יומי. כל יום במשרדי

וברור לי רק דבר אחד שעל מנת למצות את  נסיון הגימלאי בחיי יום יום יש לצאת מאזור הנוחות

ולהשתמש בתכונות .שקימות בנו באמביציה וששון ,ואז להגיע להשגים שאולי בצעירותינו לא הגענו אליהם

תעצומות נפש - תקן אותי אם אני טועה..... 



שיהיה חגך ברוך ומי יתן שיתוספו לך אותן שעות

ביום אשר יאפשרו לך למצות את חייך





Y M I

 

שלום YMI, את ממש מתפרצת לדלת פתוחה. 😄
יציאה מאזור הנוחות היא אחת הדרישות למי שרוצה לשפר את איכות חייו.
השתתפתי במשהו ש"ממש לא בשבילי" (על פי החשיבה הרגילה שלי). נשאלתי על כך ועניתי שהיתה לי הרגשה של קפיצה ממטוס ללא מצנח! לאחר מעשה הבנתי שאינני זקוק למצנח... גיליתי שיש לי כנפיים!!!
אותם כנפיים, אני מאמין, יש בכל אחד/ת מאתנו אבל צריך לגלות אותם ולהשתמש בהן.
זאת גיליתי רק החל מגיל 70. אמנם באיחור כפי שבוודאי יאמרו, אבל מבחינתי תקופת חיים חדשה ונהדרת!!!
במילים אחרות אני חי בעזרת הכנפיים שלי ולא עם מצנח של מישהו אחר!!