ללמוד את סוד האושר

לא לשכוח את את טיפות השמן והפרחים שבכפית חייך
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה ויפה, שלח סוחר עשיר את בנו הצעיר ללמוד את סוד האושר מפי האדם החכם ביותר בעולם.
ארבעים יום וארבעים לילה הלך הבן במדבר, עד שבא לבסוף אל ארמון יפה על ראש הר. הארמון היה מקום מגוריו של האיש החכם.
נכנס הבן לאולם האירוח של הארמון וראה שם פעילות רבה: סוחרים באים והולכים, אנשים משוחחים בפינות, תזמורות מנגנות נעימות שקטות ובמרכז נמצא שולחן מכוסה מגשים מלאים במעדנים משובחים וטעימים.
האיש החכם שוחח עם כל אחד שבא לשאול בעצתו, והצעיר נאלץ לחכות שעות עד שהגיע תורו והחכם התפנה אליו. החכם הקשיב לצעיר ושמע על מטרת בואו, אבל אמר שכרגע אין לו פנאי להסביר לו את סוד האושר
החכם הציע לו לסייר בינתיים בארמון ולחזור בעוד שעתיים. "ובינתיים יש לי בקשה אליך", אמר החכם ונתן לצעיר כפית בידו.
החכם יצק לתוכה שלוש טיפות שמן והוסיף שלושה פרחים קטנים שקטף בגינתו המרהיבה ואמר - בזמן שאתה מסייר, שא איתך את הכפית הזאת ואל תניח לשמן ולפרחים להישפך.
שמור על תכולת הכפית כאילו מדובר בכל רכושך עלי אדמות, ואף יותר - כאילו תלוי הדבר בחייך וחיי אהוביך".
החל הצעיר לעלות ולרדת במדרגות הרבות שבארמון, וכל אותו הזמן לא גרע עין מן הכפית. אחרי שעתיים של תשומת לב מרוכזת וזהירות מירבית חזר הצעיר אל החכם.
"ובכן", שאל החכם, "ראית את השטיחים הפרסיים הנדירים בחדר האוכל?
ראית את הגן הבוטני הנדיר שלקח לגנן המוכשר שלי עשרים שנה ליצור?
ראית את כתבי היד העתיקים בספריה?"
הצעיר היה נבוך והודה שלא ראה דבר - דאגתו היחידה הייתה שלא לשפוך את השמן והפרחים שהפקיד החכם בידו"חזור ושים לב לנפלאות הארמון שבניתי כאן", אמר החכם. "אין טעם לצבור חפצי אמנות, ספרים ומאגרי חכמה אם אין הם מעניקים השראה ותובנות לאנשים שמתבוננים בהם".
לקח הבחור הצעיר את הכפית וחזר לשוטט בארמון. הפעם הסתכל ביצירות האמנות על הקירות, אוסף התכשיטים ואבני החן הנוצצות ועל התקרות הגבוהות. הוא הסתכל בגנים, בהרים שמסביב, ביופיים של הפרחים והתרשם מטוב טעמו של בעל הבית.
כשחזר אל החכם סיפר בהתלהבות כל מה שראו עיניו. "אבל איפה טיפות השמן והפרחים שהפקדתי בידך?" שאל החכם.
הצעיר הביט בכפית שבידו, וראה למרבה פליאתו שהשמן והפרחים הזעירים אינם.
"יש רק תשובה אחת שאני יכול לתת לך לשאלתך", אמר החכם.
"סוד האושר הוא לראות את כל נפלאות העולם, ולעולם לא לשכוח את טיפות השמן והפרחים שבכפית חייך".
"היחידים בינינו שיהיו מאושרים באמת הם אלו שחיפשו ומצאו את הדרך הטובה ביותר לשרת את בני האדם."
בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים עוברים.
בלב האדם פנימה נשמעים צליל העונג של הטוב והיפה, של האמת והצדק.
כצל עובר הוא כל שההמון חושב לתענוג ואושר.
בהכרה זו תלויה בריאות הנפש של האדם, ועמה בריאות הגוף." בא במייל