לכיש.

שיר לארכיון.

לכיש.
לילה.

רגליים חוצות בתוך
שטיחי חרציות ודרדרים.
דרך פלוז'ה מאחור.
תל מרשה צופה מלמעלה.

'קדימה, קדימה...שכח
מהקוצים, עיניים בקרקע',
מערות פעמון, מימין 
ומשמאל, סמויות, אורבות 
לרגלים עיוורות'.
אך העיניים לא רואות. 
הראש ריק, רק הרגליים 
מדברות, שומרות על קצב 
בתוך הצהוב... 

'תזהר איפה אתה שם את
הרגל, כמעט נקעת...
עוד מעט נגיע למאהל'.

חושך. אוהלי סיירים ב,ח'. 
"התפקד" "אחד... שניים...
חמש עשר, שש עשרה...
עשרים ושבע... המפקד". 

"התפקד שוב". "אחד. שניים.
עשרים ושבע, המפקד".
"חסר אחד, המפקד". 
ה"סמ"פ, חסר, המפקד"...

בית ג'וברין. אף אחד לא 
שמע. אף אחד לא ראה
את הסמ"פ, גופתו נחה
בתחתית המערה. 
אתה כותב, על הלילה
ההוא...