הסיור בשמורה

קטע נוסף מכתב היד החדש שלי:
בשעה אחת עשרה וארבעים נחת מטוסם בהודספרואיט, ועם צאתם המתין להם רכב הספארי של קווין למרגלות גרם המעלות המתנייד. עוד בירידה במדרגות הודיע הוגו קלמנס לקווין, כי רצונם לאכול תחילה ארוחת צהרים מוקדמת באחת המסעדות בעיירה. ברוריה צעדה לצד מרת קלמנס וכל ניסיונותיה ליצור עימה דו-שיח העלו חרס, מרת קלמנס התעלמה ממנה כבת אצולה המתעמרת בנחותה ממנה לדעתה. 
מכל מקום במקום לצאת ישר לדרך ולהתחיל בסיור, ולערוך פיקניק לאחר שעתיים או שלוש בשמורה, נאלץ קווין להורות לעוזריו ולנהגו לנסוע למלון לאורי רול גסטהאוס, כדי לסעוד ארוחת צהרים מוקדמת במסעדתו.
ההחלטה הזו של לקוחותיהם הפתיעה את קווין וברוריה, הם כמובן נזהרו לא לומר דבר ורק מבט חטוף בין שניהם אישר את דעתם הזהה; שהרי הם כלקוחותיהם אכלו ארוחת בוקר דשנה מאוד במהלך הטיסה.
במסעדה נאותו בני הזוג קלמנס לשבת עימם ליד אותו שולחן, עוזריו של קווין סעדו בישיבה סמוך לדוכן הבר.
תוך עיון בתפריטים הודיע מר קלמנס כי הוא יזמין עבור כולם, אלא אם יש לנותני השירות שלו רעיונות אחרים. קווין הביע מיד את הסכמתו, בעוד ברוריה שמרה על מוצא פיה. מרת קלמנס התעלמה מברוריה בהפגנתיות ברורה, והתבוננה סביב מבלי להסתיר את הבוז שבו היא סקרה את אולם המסעדה הריקה למחצה.
אחד המלצרים שעמד דרוך לא הרחק חש מיד לשולחנם, כאשר מר קלמנס סיים לעבור על התפריט והגיע לידי החלטה. הוא לא שאל את צמד אורחיו נותני השירות מה רצונם לאכול, והזמין מנותיהם מהמלצר ששב למטבח המסעדה, ושוב הם נקלעו לדומיה מביכה; אשר לא הביכה מסתבר את מר קלמנס ואת רעייתו, אלא רק את נותני השירות הצנועים שלהם.
עם סיום הארוחה זימן מר קלמנס את המלצר וביקש את החשבון, רעייתו סקרה את פניו של קווין בצל של חיוך שכולו לעג ציני. המבט המתנשא הזה הכעיס מאוד את ברוריה, והיא נאלצה לגייס את כל תעצומות נפשה לא לגעור בגסות במרת קלמנס. \
מלבד הדומיה ששררה לאורך כל הארוחה, נוספה גם אווירת מתח, אשר גרמה לברוריה לייחל לסיום האפיזודה המביכה הזו ולהשתוקק לחזור לרכב ולהתחיל לנוע.
המלצר הביא את החשבון ומר קלמנס שילם והשאיר תשר נדיב של עשרים אחוז. עם היציאה לרכב ברוריה כמעט פלטה אנחת רווחה, קווין הסביר לזוג לקוחותיו את תוכנית הסיור בקווים כלליים והם עלו לבסוף לרכב. 
באזור התצפית של הרכב בשורת המושבים הראשונה ישבו מר קלמנס וקווין, ברוריה ומרת קלמנס ישבו בשורה השנייה הגבוהה מעט יותר משורת המושבים הראשונה; כדי שליושבי שורת המושבים השנייה תהיה אותה אפשרות לצפות במראות השמורה לפנים, לא פחות טוב מיושבי השורה הראשונה. מאחור בתא האחורי הממוגן ישבו שני עוזריו כהי העור עם ארוחת הצהרים הארוזה שהייתה אמורה לשמש לפיקניק, וקווין קיווה שהיא תשמש לארוחת הערב לפני המשך הסיור לאחר שעות החשיכה.
ברוריה האזינה לקטעי ההסברים של קווין למר קלמנס במהלך הנסיעה לשמורה, בטרם העיזה לפנות למרת קלמנס וליצור עימה דו-שיח כדי להפנות תשומת ליבה למראות מעוררי עניין או אף מרגשים סביב. אלא שמרת קלמנס התבוננה מדי פעם לצד שמאל של הנסיעה וחזרה להתבונן באדישות גלויה לפנים. וכאשר ברוריה הפנתה את תשומת ללהקת עופות טרף על העצים סביב, מרת קלמנס השיבה ב- ‘כן ראיתי’ קצר שפירושו איני זקוקה להדרכתך.
עם הכניסה לשמורה קווין קיווה שמר קלמנס יחלץ מאדישותו, הוא החל להסביר מה הם עומדים לראות במקווה המים דיוק, ובדרך למקווה המים ניתן לראות קרנף לבן לעתים אף שניים; מראה נדיר ביותר בשמורה, וקווין קיווה מאוד שלמזלו הטוב הם אכן יחזו בקרנף הלבן. אך זה לא קרה והם הגיעו למקווה מים הדיוק בלא שום חווייה בלתי רגילה בדרך. 
קווין קיווה להתעכב כמחצית השעה ולהספיק להגיע לקרוקודייל ברידג’ לקראת שעות הערב, האטרקציה של שמורת קרוגר; אלא שמר קלמנס העדיף להתעכב במקווה המים דיוק כשעה ומחצה, בעודו גומע וויסקי מהבקבוקון השטוח שהוא שלף מכיס מקטורנו.
בארבע ארבעים וחמש לערך אחר הצהרים, בעוד קווין מתכנן במוחו איך לערוך את ארוחת הערב ללקוחותיו, הודיע מר קלמנס כי זהו זה הספיק לו, וברצונו לחזור בזמן לשדה התעופה כדי להספיק לטיסה האחרונה ליוהנסבורג. 
© חיים קדמן 2018 – כל הזכויות שמורות.