שכר אמיתי

מסופר על יהודי עני וירא שמיים, שקנה ביחד עם בנו, עשר לחמניות לכבוד שבת. בדרך פגשו השניים עני מרוד, שהתחננן בדמעות לקבל לחמניות לשבת.
פתח האב את שקית הלחמניות, הוציא מתוכה שבע לחמניות מתוך העשרה שהיו ברשותו, ונתנם לעני.
שאל אותו בנו: "אבא, מדוע נתת לו שבע לחמניות ?"
ענה האב: "זוג לחמניות לערב שבת, זוג נוסף לשבת בבוקר, זוג נוסף לשבת בצהריים, ואחת אחרונה לסעודה המלווה את השבת לפני צאתה".
"אם כך, נשארו לנו שלוש לחמניות בלבד..." אמר הילד.
ענה אביו: "לא, נשארו לנו יותר".
הקשה הילד: "עשר לחמניות פחות שבע שנתת לעני, הם שלוש".
התעקש אביו: "לא, נשארו לנו יותר".
הוציא הילד את הלחמניות שנשארו, וספר אותם מול אביו. "ראה, בדיוק שלוש לחמניות, הרי הם לפניך אבא".
השיב האב: "לחמניות אלו מחר יאכלו, ולא ישאר מהם דבר, אך הלחמניות שישארו לנו לתמיד, אלו שבע הלחמניות שנתנו צדקה לעני".
טוב לאדם לדעת, יהיה עשיר, ולמדן, ובעל נכסים, ובעל הישגים כאלו ואחרים, ידוע לכל שבסוף דרכו, לא יישאר לו דבר, מלבד המעשים הטובים, שילוו אותו לנצח נצחים...
קיבלתי במייל