דפים.

(לארכיון)

ציפור ניתקה עצמה
מן הקן והמריאה.
חצתה גבול הציפורים,
והמשיכה מעלה, עד
גבול צוק הנשרים.

"אימרי את הסיסמה
ועברת.
ולא, יהיה בשרך לטרף".
אמרה הציפור את הסיסמה, 
ועברה.

מעל רוחות הזמן, גבהים
ומרחקים גמעה, עד הגיעה
לרקיע הנשמות התועות.  

מהומה קמה במרחב.
"ציפור חיה היא, ולא נשמה",
אמרו - שאלו בתדהמה,
"איך ידעת את הסיסמה
ולא נטרפת?"

'השמים הם הגבול',  
ענתה הציפור החכמה.
'לו לא סברתי כך, גם אני
הייתי כמוכן, נשמה תועה
שהחסירה למלא דפיה.