ספן יבשתי.

(לארכיון)

עת ערפילי בוקר מתפזרים,
הוא עומד על סיפון הזמן,
מנתב ספינתו, בנתיבי דרכים.
גומא מרחקים בתוך מבוכים,
אותם לא הכיר.

בציר הזמן, הוא לומד להכיר
טבע ואופי. מעשיר תובנות
משחררות מתלות.

לאורכם של השנים, ככל
שההפלגה מתארכת,
עיקולי הזמן והמבוכים, הולכים
ופוחתים.

נתיבים לא מוכרים מתגלים.
הוא שט לעבר חופים חדשים
מופלאים.
ביומנו הבלתי מודע, דף מסע
חדש נרשם...