רוקם.
(לארכיון)
בוקר חדש עולה.
כן, רואה את סימנך, אורך
המתדפק בחלוני. קורא
"קום עצל, די ישנת, המלאכה
מרובה ואתה עדיין במטתך
ישן".
מחייך מתחת לשמיכה,
'בסדר, בסדר, אני קם.
קם, להמשיך לרקום, אותך,
בוקר. לצבוע אותך בצבעים
כתומים, יפים, ממש כמו
שרקמתי אותך אתמול.
עזוב, אל תדבר לי על
הבריאות. זה מה יש, ועם
זה אני ממשיך לרקום
אותך בוקר.
אתה שייך לי, ואולי גם אני
שייך לך. שנינו אוהבים, צועדים
יחד לאורך מסילתך, בוקר,
לעבר דמדומך הרומזים לי, כי
הגיע סוף היום וצריך להפרד.
מחר אמשיך לרקום אותך שוב.
תגובות
0
אהבו
0
376
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות