מסביב למדורה.
(לארכיון)
ליל ל"ג בעומר. חם
מסביב למדורה.
המשך ליום חמסין.
שותה כוס לימונדה
קרה. מרגיש מסודר.
עיני הקטנטנים בשיפודי
המרשמלו הנצלים באש.
מחשבות טסות, שישה
עשורים, לאחור בזמן.
ליל ל"ג בעומר.
חברת נוער בקיבוץ.
נערות ונערים, שבורי
כנפיים, סביב למדורה.
כתף מתחככת בכתף.
שרים שירי פלמ"ח -
"הרוח נושבת קרירה"...
"יבוא היום ועוד נשב,
אל"...
"הערב יורד עלי אופק
בוער"...
תפוחי האדמה, בין
האודים, משחירים.
חזרה להווה, סביב למדורה.
הקטנטנים שרים, שירי
ל"ג בעומר, "רבי עקיבא
איש צנוע"...
"בר כוכבא איש גיבור".
שר אני עם נכדיי הקטנים.
חושב, איך החיים משתנים.
העבר הופך לחלום חולף.
שר. מחייך, מתגעגע...
דייה שורה אחת בשיר, כדי שהקורא יתחבר אליה,
במקרה הנ"ל השורה - "רבי עקיבא איש צנוע", "דברה אליך,
הזכירה נשכחות. (הוספת ? לשורה - כאילו, הפתעה)
לאמור אילו נהגנו אחרת ("לא הבאתי לאף אחת סיכת "ירושלים של זהב").
אילו פעלנו אחרת?...
תודה אריאל, תגובתך לשיר. (חיוך).