אשה אוהבת.
(לארכיון)
מגילת רות, סיפור אהבה עדין, יפה, הנרקם בין בועז ורות המואביה בשדה הקציר של בועז.
חג השבועות, מתאים להעלות שיר אהבה שכתבתי לפני שנים, לרעייתי היקרה. (חיוך).
לב אישה אוהבת
זקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך.
כֵּבָת מֶלֶך תִצְעָדִי.
לעת ערב זוהרת
כָּלֶבָנָה תבואי אֶלָי,
אסיר אדרתך, להזין
עיניי ביפה דודיך.
כוכבי עינייך יאירו
חדרי לבבי...
אל יצועי באת, כָּסוּף
שערך אהובה, על הכר,
כמניפת שושני שנותיך.
חפונה בין זרועותיי,
נושמת חום גופי העורג
למגע ידייך המנגנות
על מיתרי אָבַרָיי.
'להיות פרח בֶשוּלֶךָ'
לחשו שפתיה, אותן
ידעתי... שתיתי...
ולא מרווה צימאוני
לעולם.
בעיקר אהבתי את "כסוף שערך", שמבחינתי עושה את כל ההבדל
אשה אוהבת. מירה.
"כשיר השירים". כנראה השפה המקראית היפה השפיעה על הכותב. (חיוך).
תודה מירה, תגובתך לשיר. חג שמח.
אשה אוהבת. חיים.
אכן. שיר רומנטי.
תודה חיים. נהנה לקרוא כתביך.
בריאות ונועם, חיים. (חיוך).