אריק אינשטיין - בזכרון שלי
אריק אינשטיין בשבילי מקושר עם סימה אשתו. מספר שנים גרתי ממש מול ביתו בחובבי ציון. עם סימה הלכתי הרבה לים. שחינו בחוף בוגרשוב. סימה נהגה ללכת במים הלוך ושוב, לפעמים הייתי מצטרפת אליה להליכה במים. כל השיחה שלנו היתה אך ורק על אריק. הוא היה כל עולמה. בנשמתה היה עניין העצומה באינטרנט כדי להעניק לו פרס ישראל.
מחלון הבית הייתי רואה מונית מגיעה, הוא היה נכנס אליה במהירות וסימה מסתובבת וחוזרת הביתה. לפעמים הייתי פוגשת אותה מטיילת עם הכלב הקטן שלהם והייתי מלווה אותה לקיוסק ברחוב פינסקר, שם קנתה גביע גדול של מיץ גזר עם תפוזים בשביל אריק.
זכרון נעורים יש לי מאריק. פעם הלכתי בחבורה למועדון עומר כיאם ביפו להופעה של שלישיית גשר הירקון, לפני המופע הסתובבנו במבואה ואת מי אני רואה פתאם - את אריק בסוודר אדום שהערצתי כל כך. עזבתי את החבורה ורצתי לכיוונו. נגעתי בסוודר וחזרתי לחבורה אדומה הייתי כדם.
לימים, בתי חזרה בתשובה והיתה בירושלים במקום שנקרא "נתיב בינה" לעיתים הייתי באה לבלות איתה את השבת. באותו מקום היתה גם אלונה אינשטיין שהיתה חוזרת בתשובה ותיקה. היינו יושבות ומדברות ואריק היה עולה הרבה בשיחות שלנו. פעם אחת סיפרתי לה על אפיזודת הסוודר האדום שנגעתי בו, היא הביטה בי בעיניה היפות ואמרה לי - אני סרגתי את הסוודר.
אריק היקר! אני כן כמו כל אוהביך עצובה היום כי ברגע אחד נעלמת מן העולם הפיזי - אך אתה תשאר לנצח. ושיריך הם שירי ארץ ישראל היפה.
תשמש זו כנר זיכרון לזכרו.
על רשומה נפלאה
אריק איינשטיין היה נוכח "אצלי בבית",
בסרטי וידאו ותקליטים.
ילדיי מדקלמים בעל פה ומחקים אותו.
עכשיו שיריו מתנגנים
כאילו שר את הרקויאם לעצמו.
נרות...
נרות זיכרון מתערבבים בנרות חנוכה.
אהבתי מאוד את הזיכרון הפשוט. כדרכך.