גשם."עצב בא איתו...עכשיו הוא אויב"?

[התייחסות לכותרת הפוסט בקישור המובא בסוף הטקסט]
הקור כבר כאן. גם הגשם בא ושלג הבטיח החזאי. ואנו מחכים לשירים ולסיפורים שלכם בהשראת תקופת הגשמים וגם בהשראת הצילום שבהודעת המערכת של כתיבה יוצרת
ומה חדש?
עלה בפורום סיפור נוסטלגי של יואל ירון המספר אודות "ילדי הקיבוץ שזכו לחום ואהבה מצד כל החברים. בדומה לרכוש החומרי ..." יואל מביא קטע מסיפור ביוגרפי המתאר את ההוויה ההתישבותית של שנות השלושים. 'זה רצח, הם רוצים שנהרוג את הילד שלנו' צעקה אידה... "כך כתב יואל. אך "האסיפה החליטה ברוב קולות". האם תסכים אידה "לרצוח" את ילדה??
ועוד בפורום שלנו:
עדה איסט הצטרפה לחוג החברים בפורום. היא העלתה שני שירים (בינתיים, כן?) "כמה דקות" ו מפתח" שמחכים לתגובותיכם.
מורבידיק בשיריו המעניינים "מסכין" וחלוקת זמן", מביע בתגובותיו למגיבים עמדה מעניינת לגבי האוטונומיה של היוצר/קורא לפרשנות שיריו.
רבקה נהרה באחד השיריה המיוחדים " תוהה"
"להחכים" של איציק איש שלום ועוד שיר תיאורי- אידילי משלו"שבת צוהרים"
ואלישבע אפתה שיר "עוגת תפוחים לשבת" !
ידידינו הותיק אריקו באחד משיריו המיוחדים לו " כשתיל באדמתך".
ועוד שיר של ח?ברה חוזרת אראלה בנ "חרוזים של בדידות".
וכמובטח,
קישור להנאתכם למבחר פזמוני חורף, המציגים גישות שונות לנושא.
כנראה ואתה ממתמלא אושר וסיפוק בירידה האובססיבית והבלתי מובנת הזאת.
כעקיצת דבורה ראותך, נבהל משום מה. מגננה או מתקפה?! תהיתי
מעורר תהיות ושאלות, למה ועל שום מה ואתה בעבר כן ביקרת בפורום והעלית תכנים.
מה ? לא מצא חן בעיניך שאינם בהכרח תמימי דעה אתך?
מצאת שהמקום קטן עליך ונטשת. עזוב כמנצח ואל תיראה כאומלל שמחפש נקמה.
הרי גס רוח אנחנו יודעים שאתה ואין לך ולנו צורך בתזכורת והוכחה כל פעם מחדש.
תמשיך בשלך שירים במעלה ובחידה ותן לאחרים את שלהם ותודה.
ותוכלו ליגרום לכך שפירסומות מיסחריות יוסרו
זה פוגע בכותבים בכך שבלוגים אישיים ומושקעים 'מורדים' מהר
הבה נשמע גם את דעתם של יתר החברים