מחלק העיתונים

עם עלות השחר ובשעות האור,

בשמש ובחמסין, בגשם, ברוח ובקור,

עומד הוא וממלמל מאחורי הדוכן,

עיתון אחד, יותר איני מוכן.

כך עמל ומחלק מידי יום,

הערמה פוחתת ונגמרת עד תום.

איש מבוגר הוא מחלק העיתונים,

יושב על הספסל נים ולא נים.

שומר ומקפיד לחלק עיתון אחד,

לכל עוברי האורח החולפים יחד.

לגופו סרבל אדום ולוגו ?ישראל היום?,

עיניו עייפות, שיניו רקובות, ממש איום.

עד מתי כך תעבוד קשיש?

הלא תם עוד כוחך, איש?

כך כל בוקר הוא עמל,

ללא כל מנוחה, בשמש ובצל.