דו קיום
אדון אושר ואדון יאוש היו שותפים לחדר.
כל יום אדון יאוש היה קם בבוקר והיה מתעלם ממר אושר.הוא היה מתעלם מחיוכיו.מדיבורו המהיר.מתחומי העניין שלו ומעצם קיומו.
הוא חשב שאדון אושר הוא טיפוס מזוייף והניח שהוא פועל מתוך חוסר ברירה.בדיוק כמוהו.
כשאדון אושר צחק היה ברור לאדון יאוש שהוא מנסה לגרום לו לקנא.ולמעשה אדון יאוש לא האמין באדון אושר ביכלל.אדון אושר מצד שני היה קם בבוקר בחיוך ומתעלם ממר יאוש.
כשיצאו למסעדה יחדיו.סבר אדון אושר שאדון יאוש מתמוגג מהארוחות בדיוק כמוהו.כשהיו צופים ביחד בהצגה.אדון אושר היה משוכנע שאדון יאוש מסתיר את חיוכיו כדי להראות קול.
אדון אושר חשב שאדון יאוש הוא טיפוס מזוייף.קטנוני ובכייני.למעשה אדון אושר כלל לא האמין באדון יאוש.
מדהים איך אושר ויאוש יכולים להיתקיים סימולטנית באותו עולם בלי שאף אחד יאמין בקיומו של השני.
מחבר ע. מ. מרמן
שבת שלום
שבת שלום
שבת שלום
סיפור בין שני ביגודים,
זה מאבק שיש לנו בתוכנו הלבחור
באושר או ביאוש.
שבת שלום
שבת שלום
לא רק שלא מאמין בקיומו של השני
אלא מאמין שכל אחד עושה את עצמו
כאילו משחק אותה
ממש מציאותי
שבת שלום
ולא מנסה להבין את חברו
שבת שלום
שבת שלום