ספירת בלאי

ספירת בלאי

מיטה לשניים

שתי מברשות שיניים

מכשיר גילוח אחד.

שניים שהיו שניים

שניים שהיו אחד.

חשבון משותף

בת אחת, שני בנים..

נעליים מאובקות

על פסגת המצדה,

שק שינה בחוף אילת,

שירה מסביב למדורה

כתף אל כתף על החול.הוא בקול ראשון

היא בקול שני

וביחד.

המר והמתוק

הבכי והצחוק

צריך שניים לצחוק

לבכות אפשר לבד.

הוא היה מפזר

היא היתה מסדרת

מדברת, מספרת

הוא היה שומע

יודע אותה כל-כך.

זרוע בוטחת

מובילה בטנגו

מסחררת בפסדובלה

צריך שניים לטנגו.

מפת שבת לבנה ונרות

צריך איש לקדש על היין

לברך על החלה

לחייך.

הוא שורשים

היא פרפר

לפעמים עלה נידף

צריכה גזע להאחז בו

לא להינתק מן הדעת.

כשפקע אחרון המיתרים

ירדה דממה חרישית

האין מהדהד בחדרים.

יש עוד לשאול

ויש עוד לספר

ואין אוזן שומעת,

מה שהיה

הוא שלא יהיה,

צריך שניים.

תגובות  6  אהבו 

522
טנגו לשני אוהבים עד שפקעו המיתרים .עכשיו הם שניים שכל אחד לבד.המנגינה העליזה שמלוו את השיר נמוגה לקראת סיומו. סיום עצוב
15/12/13
הסיפור שחוזר על עצמו - המיתר שפקע,
והחלל שנותר.....
.
כתבת "שניים שהיו אחד", ונראה לי שזו אבן דרך, לדרך והוויה, ולכן בסוף, לא הייתי כותב "צריך שניים", אלא "צריך אחד שהוא שניים, לא אחד שאחד". נהניתי, תודה, עמיר
שיר זיכרון ואהבה על זוגיות שאיננה עוד ספירת הבלאי המשכה של שירת הזוגיות שחלפה
15/12/13
עוד יהיה לו תרצי,
עימו, קשר חיובי.בשירך המפכה וזורם.
אני חוזרת שוב שאת גדולה.שיר מרגש וכואב.כאילו כתבת את חשבון הבלאי שלי(איבדתי שני בעלים וחבר)מרגש מאד.איך שתארת את זה.אם לא שכבר מזמן אין לי דמעות,הייתי בוכה עם השיר הזה.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו פגשו את השדים שלה, נלפתו גוף אל גוף ושפה אל שפה בחיבוק עז אוהב - חונק כמו מתגוששים בזירה מרופדת סדיני משי וכריות קטיפה. לשונות אש נשלפו ליחכו כל חלקה ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות כמו בשירים מחרבנות לי על הכביסה אני מגרשת אותן במטאטא, אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה