הוא חזר לקיבוץ אריקו

הוא שלח את מכתבו לקבוץ, למזכירות נווה התכול .

יונה ביקש שיתנו לו להיות מועמד לחברות בקיבוץ.

הוא היה בחברת הנוער יסמין כשלמד בנווה התכול.

הטיסה עברה עליו בשלום המטוס נחת בלוד במסלול.

חיוך של אושר התפשט על פניו ,הוא לא ינשא לדנית.

ובכן, יונה יוכל להתחתן עם יהודיה כאן בישראל היפה.

יונה הגיע להוריו בצפת,והכין את עצמו לשינה .

הפגישה עם הוריו היתה מרגשת היו חיבוקים ודמעות.

למחרת קם יונה שלוו ורגוע ,שתה ואכל ארוחת בוקר .

נפרד מהוריו ונסע לקיבוץ נווה התכול שאהב מכל.

מיד נרשם במזכירות והגיש מועמדות לחברות בקיבווץ.

לעוד שנה יצטרך יונה להמתין להחלטת אסיפת הקיבוץ.

יונה עבד במסירות במדגה למרות העבודה הקשה שם.

הוא עשה תורנויות ללא וכוחים במטבח ובשמירה כשנחוץ.

יונה עשה שלום בית ופיוס וגרם שזוגות לא יתגרשו בפזיזות,

איזה איש יקר וחביב.

חי לו בצריף קטן וצנוע,למרות הקור לא קיטר והיה שמח.

ציוד צנוע קיבל יונה שולחן ישן ושני כורסאות והיה מאושר.

היה נפלא עד שהכיר את חדווה ,בעלת לב רחב מלא שמחה.

יונה חיכה שנה וביקש דיון שיהיה באספת הקיבוץ בחבירותו.

הקיבוץ לא אהב את זה שבת משק תנשא להיפי שמנגן ושמח.

יונה המתין אסיפת הקיבוץ היתה סוערת ,והרוב לא אישר חברותו.

רק לחדווה אישרו את החברות ,מפני שהיתה בת משק .

חדווה ויונה נישאו בקיבוץ בחתונה נפלאה שמשכה עד הבוקר.

למחרת הודיעו למזכיר הקיבוץ נווה התכול שהם עוזבים.

עם בוקר עזבו את הקיבוץ והגיעו לעיר נתיב השמחה.

יונה החל לעבוד כמהנדס מפעל,חדווה מצאה מקום עבודה.

חדווה עבדה כמורה בבית הספר התיכוני בעיר נתיב השמחה.

והזוג בנה את ביתו בעיר נתיב השמחה ,החיבה היתה גדולה .

נולדו להם שנים עשר ילדים כמו שבטי ישראל ותמיד היה שמח.