נופך מפכה אריקו

אני מביט אליך משתאה

נופך אלי פה, מפכה

שביל בטון רגלי עברו

שדרת עצים, שוב חיכו

הפרחים בסגול ,אדום ובגוונים

גם בתכול ובירוק,הם מחייכים

עץ התמר היה כה מאושר

פירותיו נתן ,ולי שמר

ארץ נפלאה ואנשים כה טובים

לא אעזבך, לעולמי עולמים