מילים מעיבור

רק ה?ר?ב הזה

עמד מעלינו,

כשאתה לי מוסר

מגילה של קלף

ורטט סמוי עבר בינינו

,כשכף נגעה בכף.

"הרי את מותרת"אתה לי אומר

"בכל דימיון הזוי להרהר,

מעשים שעוד נעשה,

מילים שנאמר,

אהבות שנאהב

עוד יותר,

כל דימיון פרוע

אני לך מאשר

להפוך מילותי לברק-קרח

לאודם מלבלב של פרח,

או למתק שפתיים

של פה רך".

וכשהמגילה בידי ניפתחה,ניפרמה

החדר נימלא אותיות אותיות:

על הקירות,הריצפה,

התיקרה.

מילים הזויות

דימיונות פרועים

הציפו החדר

באלפי תמלילים:

מילות אהבה

לחישות משכרות,

מילים של שמחה

מבע של תיקוות

קטנות וגדולות.

ופיתאום-

לכל מילה צמחו כנפיים

וקראו לנו"אבא,אמא

מה ניפלא

לעוף לשמיים"!