תחבולות חכמי חלם

גבורה תחת גבורה

פעם אחת נתן לו רבו את שפופרתו, היא, ט?ב??קתו?, ואמר: – מהר רוץ, ה?שע, והבא לי מל?א השפופרת אבקת טבק להריח בה. – ואיה הכסף? – שאל השע. – גבורה לקנות בכסף! – אמר הרב בדרך שחוק – הראני את כ?חך וקנה בלי כסף.

השע יצא ומקץ רגעים מספר שב ונתן את השפופרת על יד רבו. הכניס הרב את האגודל והאצבע אל השפופרת להעלות משם קמצוץ – ולא מצא כלום. שאל את השע: – ואיה הטבק? – גבורה להריח בטבק – ענה השע כדרך שאמר לו רבו – הראני אתה את כ?וחך, הריחה באין טבק!

במבחן

איש אחד, למדן וחריף, בא לנסות את ה?שע הקטן בחידות. העמיד?הו בין ברכיו ואמר לו: – השע, רוצה אתה לשמוע מפי שיחה נאה? – בודאי ובודאי! – השיב הקטן. – כי עתה הסכת ושמע, ואולם אל-נא תפסיקני באמצע, החר?ש ושמע:

פעם אחת יצא המלאך גבריאל לשוט בעולם ולראות את מעשי בני האדם. שט על פני יער אחד וראה והנה יהודי אחד מקושש עצים ביום השבת. עמד גבריאל וכתב את הדבר בספר זכרון לפניו. – וגבריאל איך כתב בשבת? – לא התאפק השע ושאל.

– אי שוטה – אמר האיש בערמה – מה השאלה? אין זאת כי אם שכח גבריאל, כי שבת היום. – אם כן למה כתב? – ענה השע מניה וביה. צב?טו? האיש ל?חי ואמר: – אכן הקשית לשאול הפעם.

עתה אשאלך אני ואתה ענ?ני: הלא ידעת, כי על פי התורה לא תירש הבת עם הבן במות אביהם. אולי תדע גם טעם לדבר? – לא ידעתי – אמר השע בת?מו.

– אני אגיד לך – אמר – הן האשה הראשונה ח?וה אכלה מעץ הדעת ונתנה גם לאישה. בח?טאה בא אפוא המות לעולם, על כן אמר אלהים: אל-נא ת?ה?נה מן המות. הנכון הטעם בעיניך? – מתקבל הוא על הלב – אמר השע.

– ואולם – הוסיף האיש לדבר – א?לו לא אכלה האשה מעץ-הדעת – כי עתה אל נכון היתה הבת יורשת עם אחיה חלק כחלק. האין זאת? השע לא התאפק שוב ואמר: – חכם! א?לו לא אכלה האשה מאץ-הדעת, הרי לא מת אדם, ואם אין מות, ירושה מנין?

ראה האיש כי בדברים כא?לה לא יוכל ל?ילד ולא יכשילהו – לקח מ?סכת ממ?ס?כות התלמוד ופתח את הלוח הראשון, החלק כ??לו, ונתן לפני השע ואמר בערמה: – קרא את זה. השע לא תמה? ולא התפלא אלא התחיל לנענע גופו הנה והנה, כמי שלומד גמרא, לחש רש בשפתיו – וקולו לא י?ש??מע.

– למה אינך קורא – שאל האיש. – הרי קורא אני – אמר ה?שע. – ולמה לא תשמענה אזני? – שאל האיש. – ולמה לא תראינה עיני? – ענה ה?שע כשאלתו.

בא במייל