אבא שלי

אבא שלי

לפני שנים היה לי אבא נחמד, את השואה והמחנות הוא עבר ושרד. אף פעם לא היה מסוגל לספר על העבר ולשתף במה שאת רוחו שבר. כשניסה לדבר אחרי מילה או שתיים היה נשבר, פורץ בבכי קשה וכל כך מר. בהמון מחנות ריכוז הוא היה, מחלקם הצליח לברוח, נתפס והוחזר בחזרה. את הוריו ואחיותיו הנאצים השמידו, את אשתו וביתו התינוקת הכחידו. זהו סיפור קטן מיני רבים, על האנשים ששרדו את השואה ונותרו בחיים.

תגובות  12  אהבו 

423
מאד ריגשת אותי בדברייך, שהינם כביכול פשוטים, וכה ידועים, כי אחרים, אך מבחינתי, כה מפחידים וכה עמוקים, תודה, עמיר
27/01/14
סבור שנצחונו על הצורר שאת
ממשיכה את דרכו.
וברור שהרגשות עולות וצפות אני איתך ריקי
סיפור עצוב וכואב. כמה יכול לב האדם להכיל את הכאב למראות המזעזעים שקרו במחנות. הארועים היו כל כך קשים שלא פלא שהזכרתם מעלה את התמונות האיומות שקרו במחנות . כמה יכול האדם לה...
סיפור עצוב וכואב. כמה יכול לב האדם להכיל את הכאב למראות המזעזעים שקרו במחנות. הארועים היו כל כך קשים שלא פלא שהזכרתם מעלה את התמונות האיומות שקרו במחנות . כמה יכול האדם להכיל?
אסור לשכוח ואסור לתת לעולם לשכוח את אשר עשה לעמנו זרע העמלק
אני כואבת את כאבך ואת מה שלאביך קרה.אני מתארת לי שכאב לך מאד עליו.אז היה זה הכאב שלו ושלך .זהו.גם הדור השני ואפילו השלישי,מושפעים מהאסון הגדול הזה.אגב,אני לא נוסעת לשם.(לאן שגם את היית אמורה לנסוע)
27/01/14
לא יאומן מה עברו אנשים כמו אביך
ואיך הם שרדו
מרגש הסיפור שלך
מצמרר איך קמו בני האדם מתוך הטופת והמשיכו בחייהם והיום שמעתי שבפולין האנטישמיות פורחת מחדש
מחדש, לא רק בפולין, אלא בכל העולם וגם באינטרנט.
מכירה הרבה אנשים שנכרדו ואלו שנשארו

האנטישמיות עדין קימת ובגדול
אני כל כך מבינה אותך. גם אני הייתי ילדה של...
ורק כעבור שנים כשראיתי את הדפים שהנציח ביד ושם את בני משפחתו ידעתי שהכאב היה עמוק בתוכו. אבל אז לא דיברו.
03/02/14
נרגש, מבין ומשתתף (מתוך נסיון).
ולמגיב מס' 12 (הקודם לי):- רחמיי נכמרו עליך. אתה זקוק לטיפול נפשי מיידי...
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה