רגעי קסם
שמש שוקעת בנתזים של אור וזהב,
באופק, חשרת עננים עוטפת קרן במערב,
שעת בין ערביים, מלטפת את העיניים,
על שפת המים אליך מושיטה שפתיים.
יושבת לצידך על הגדה, משכשכות הרגליים,
ידך מחבקת כתפי ולפתע נפגשות השפתיים,
ניצוץ של אש מתלקח בגופנו השניים,
נוצרים את הרגע בין מיים לשמיים.
שמש שוקעת בלאט יורדת אל הים,
שעת דמדומים משתרעת בנחת על העולם,
ציוץ של ציפור, מעוף של פרפר,
מודים לאל שנינו כי גורלנו שפר.
ריח של דשא שנקצר לא מכבר,
מסביב פרחים צבעוניים שפורחים על הכר,
מרחוק אוטו גלידה משמיע מנגינה עליזה,
לשבור את רגעי הקסם אינה מעיזה.
יעקב גרשון 1