מוטקה > בלוגים > הבלוג של bambi1 > לאהובי הווירטואלי

לאהובי הווירטואלי

לכבוד יום האהבה
לאהובי הווירטואלי

הערב זר ורדים צבעוניים לא שזרת,

ליום האהבה לשמח לבבך, לא אמרת.

ואתה אינך יודע עומק אהבתי,

לא מבין אתה כעת שתיקתי,

רק חפצה בזרועותייך חבוקה להיות,

ביום ובלילה להתמזג בך עד כלות.

מילותייך פורטות על מיתרי נישמתי,

מרטיטות, מרגשות וחוצבות להבות אהבתי.

כף ידך את גופי מלטפת,

נשיקת שפתייך באהבה אותי עוטפת,

מבקשת להיות איתך כל רגע

לחוש נשימתך העדינה ללא פגע,

רוצה איתך לחלום, להיות שלך היום,

לאהוב ללא הפסקה,להרטיט גופך בתשוקה.

להסניף את הריח שלך מהכר,

שלשום, אתמול, הערב וגם מחר.

זאת אהבתי על מגש לך ניתנת,

ליום האהבה חרוז עם שיר שוזרת,

לאהובי הווירטואלי שמייחלת שיבוא,

ויסחפני באונו למחוזות אהבתו.

תגובות  11  אהבו 

707
מקסים,מקסים
אפילו אהוב וירטואלי יתבשם מריחה המשכר של מקלעת השירה ששזרת לו.
על מילותייך היפות
על תגובתך ועל שאת באה וקוראת, שבת שלום
על שאתה בא וקורא ומוסיף ומגיב כל כך יפה. שבת שלום
15/02/14
כל כך הרבה נתינה ומסירות להעניק לאהוב, הלווי שתהי זו אהבה דו סיטרית,להשיב בהוקרה לאשה לאהובה, לך הכותבת, ולו? וירטואלית גם. שבת של אורה ואהבה, צביה היקרה. (חיוך) נדב. ,...

כל כך הרבה נתינה ומסירות להעניק לאהוב,

הלווי שתהי זו אהבה דו סיטרית,להשיב בהוקרה לאשה לאהובה, לך הכותבת, ולו? וירטואלית גם.

שבת של אורה ואהבה, צביה היקרה. (חיוך) נדב.
,
איזה שיר מרטיט לבבות
בערגה ותשוקה להיות
להיות נאהבת ורק לאהוב
לא רק הוןרטואלי העולה באוב

מקסים ונפלא
איזה שיר גדול ומקסים
שהוריד אותי מהפסים
ולמה אהוב וירטואלי?
ולי רק אמתית בא לי.
קיבלת מענה יפיפה מעמיר איש המילים והפעם שיר שהוא זר פרחים נפלא
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה