שוד הקרקעות הגדול של שרון ושות'

  בחודש מרץ שנת 2000 נפטרה לילי ז"ל, רעייתו של אריאל שרון.  ועל-פי בקשתה היא נקברה על גבעת הכלניות. גבעה הנמצאת קרוב ל-400 מטר מחוות השקמים, מקום המגורים של משפחת שרון. כביש 334 חוצץ בין החווה לגבעה.

רשות הפיתוח הינה הבעלים של חלק מהקרקע בגבעת הכלניות (על-פי הרישום בטאבו), רשות הפיתוח הוא גוף ממשלתי שהוקם על פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) ויועד לנהל את האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת העצמאות. רשות מקרקעי ישראל מנהלת את מקרקעי רשות הפיתוח. אדמות הגבעה מוגדרות כקרקע חקלאית מסוג מירי.

הקרקעות באזור נמכרו לרשות הפיתוח, היות והם היו חלק מאדמות כפר ערבי בשם הוג' שהיה בסמוך, וננטש ב-1948. שם המקום נקרא במפות ישראל בשם חרבת הוגה.   על הגבעה עצמה קיימים שרידים של ישוב עתיק הנקרא במפות ערביות בשם חרבת הוג', שהינו אתר ארכיאולוגי מוכרז.  בנוסף על הגבעה היה גם קבר שייך בשם נאבי הוג', וכתוצאה מכך, אדמות הגבעה נקראות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) בשם חרבת אל נאבי הוג'.

חלק אחר מהקרקע נמצא בבעלות מאמור אל אוקאף ( משרד הדתות ) של עזה, כמנהל בתי הקברות המוסלמים בכפר הוג'. היות ובמקום היה קיים בית קברות מוסלמי.

ביולי 2004 נערך במרחב סקר, על-ידי מכון דש"א - דמותה של ארץ.   ועל המקום נכתב:                          חרבת הוגה אתר היסטורי ארכיאולוגי, נקודת ציון 164500/602000, ערכיות האתר 2 מתוך 3. שרידי יישוב גדול בשטח 20 דונם, מתקופות: הברזל, הפרסית, הרומית, ההלניסטית והביזנטית. במקום נמצאו - צלמיות רבות, כתב עברי מהמאה השביעית לפנה"ס, מטבעות, קבר, ציור פרסקו, כתובת ביוונית והמקום מופיע במפת מידבא. ברשות העתיקות ישנה תוספת - במקום עדויות לכנסיה ועל פני השטח נראים אבני בניה וחרסים רבים. חלק מהעתיקות נמצאות במוזיאון קיבוץ דורות, שהגבעה נמצאת בסמוך אליו. המוזיאון נמצא תחת פיקוח רשות העתיקות

במסגרת קבורה זו,  עושה שרון כל עבירה אפשרית מתחום המקרקעין. אבל, הוא לא היה לבד, אני מניח שסייעו לו בשתיקה צורמת ובעצימת עיניים, ולאחר מכן בסיוע לשמו. כל אותם גופים ממלכתיים, אשר אמונים על החוק, וסביר להניח שחלקם ידעו על העבירות.

מועצה אזורית שער הנגב.

ועדה מרחבית/מקומית לתכנון ולבניה "שמעונים".

ועדה מחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום.

רשות (מקודם - מנהל) מקרקעי ישראל.

רשות הפיתוח.

רשות העתיקות.

משרד הפנים - מחוז הדרום.

העבירות שלדעתי מיוחסות לשרון בגין הקבורה

היות ואזור גבעת הכלניות מוכרז ברשומות כאתר עתיקות, העבירה החמורה ביותר מתייחסת  לסעיף       29(א)  לחוק העתיקות -

באתר עתיקות לא יעשה אדם ולא ירשה לעשות אחד מאלה אלא באישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאיו:

•1)    בניה, סלילה, הקמת מיתקן, חציבה, כרייה, קידוח, הצפה במים, סיקול, חרישה, נטיעה או   קבורה;

סעיף 37 לחוק מגדיר את העבירות ואת העונשין -

.        (א) הפוגע ... באתר עתיקות או המשחית פניהם בכל צורה שהיא, דינו       - מאסר חמש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין,                     

         (ב) העובר על הוראה מהוראות סעיפים ...29, דינו - מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

העבירה השנייה מתייחסת לפקודת בריאות העם 1940 -

סעיף 8 (4):   אין קוברים מת אלא בבית-העלמין הקיים בתור כזה בתאריך הפקודה הזאת או שנתאשר כדין בתור בית-עלמין, בהתאם להוראות הפקודה הזאת.

סעיף 10(2)  לפקודה מגדיר את העונשין לעבירה זו:  

כל המפר כל הוראה מהוראות סעיף ... 8 של פקודה זו יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס לא יותר מחמש לירות או למאסר לא יותר מחודש ימים.(2)

הערה (2) בסיומת הסעיף  מפנה לשינוי העונש -

 (2) סעיף 9 לחוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 5), ... קובע:

במקום כל עונש הנקוב בפקודה יבוא העונש שבסעיף 71 לפקודה כפי שנקבע בחוק זה.

וסעיף 71 מתקן את העונשין:

1. עונשין2

העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, ... מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.

והעבירה השלישית מתייחסת לחוק התכנון והבניה :

סעיף 145. (א)   לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

  (3)   כל עבודה אחרת בקרקע...וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.

התוספת הראשונה לחוק:

7.  (ג)   שימוש חורג בקרקע חקלאית טעון אישור הועדה ואישור הועדה המחוזית.

תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר),

1.אלה העבודות בקרקע ... והשימושים בהם הטעונים היתר לפי פרק ה' לחוק כדי להבטיח ביצוע כל תכנית:

          2)כל חציבה, חפירה, כרייה או מילוי המשנים את פני הקרקע, יציבותה או בטיחותה, למעט -

(י"א)    חפירה, חציבה ומילוי לשם קבורה כשניתן עליהם רישיון לפי סעיף 8 לפקודת בריאות העם, 1940, ובמידה שפעולות אלה לשם קבורה טעונות היתר על פי כל חיקוק אחר - כאשר ניתן כאמור;

והעונשין לפי חוק התכנון והבניה -

          204.(א)  המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו -  קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

חוק התכנון והבניה עומד כאן לפני שוקת שבורה, היות והועדה המקומית שיתפה פעולה עם העבריין,   שביצע קבורה בקרקע חקלאית, שהיא גם אתר עתיקות, וכל זאת ללא רישיון קבורה במקום, וללא היתר כנדרש בחוק.  ומעל הכל הוא איננו בעל זכות בקרקע. ונקודה נוספת להאיר, שטח אזור הקבורה גודר בגדר ברזל, למנוע כניסת אנשים. פירוש הדבר שקטע מאתר העתיקות הולאם על-ידי שרון, ולא ניתן יהיה בעתיד לחפור בו חפירה ארכיאולוגיות.  ובאם העבריין היה בוזגלו ולא שרון, סביר להניח שהוועדה המקומית הייתה תובעת אותו בכל דין.

בחודש פברואר 2005 כחמש שנים לאחר הקבורה, פונה נעם פדרמן, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בדרישה להעתיק את הקבר של המנוחה לבית עלמין. והיועץ המשפטי הודיע לפדרמן שהוא ביקש את התייחסות משרד הבריאות לתלונה. חמישה חודשים מאוחר יותר בחודש יולי 2005, ככל הנראה? לאחר שלא הייתה כל התייחסות לתלונתו מצדו של היועץ, פדרמן מגיש עתירה לבג"ץ, נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד היועץ מזוז.

פדרמן מגיש את העתירה ללא הכנת "שיעורי בית", ועל-כן והיא מתייחסת רק לפקודת בריאות העם. ואין בה מאומה מהעבירות האחרות של חוק התכנון והבניה, וחוק העתיקות.

פסק הדין שהוציאו תחת ידם השופטים, פרוקצ'יה, גרוניס וג'ובראן היה לעניות דעתי מחפיר.   (בג"ץ  6544/05) והראה קוצר רוח לתובע, והקלות בייחס לצדדים הנתבעים.

בפתיח של פסק הדין נכתב - "עניינה של העתירה שבפנינו ... את קבר המשיב את אשתו ז"ל... בצמוד ובסמוך לחוות השקמים, במקום הנקרא 'גבעת הכלניות' "  ושם בהמשך נכתב - "הרי שהמנוחה נקברה על-פי רישיון קבורה, ... כאשר רישיון הקבורה מציין כמקום הקבורה את 'חוות השקמים' " ובכן רבותי, המנוחה נקברה לדבריכם ב"גבעת הכלניות" ללא רישיון קבורה. והרי אתם כותבים שגבעת הכלניות נמצאת בסמוך ובצמוד לחוות השקמים, אבל היא איננה חוות השקמים, ולכן אין בה רישיון קבורה, ואתם אומרים זאת בריש גלי, אבל לא פועלים בהתאם. בית המשפט שם עצמו כסומא, ולא עלתה כל שאלה לגבי גבעת הכלניות, אני מכיר בארץ לפחות עוד כשש גבעות בשם זה, והרי זה שם אקראי שאיננו מופיע ברשומות. ובית המשפט לא שאל את עצמו, האם לגבעה יש שם אחר? של מי אדמת הגבעה? ומהו השימוש באדמת הגבעה? ובאם נעשה לשם הקבורה שימוש נוסף בקרקע מעבר לקבר גופו.

ונקודה נוספת שגויה מתוך פסק הדין - "הרי שבנסיבות המקרה, על העבירה חלה התיישנות ... לעבירה לפי סעיפים 10(2) לפקודת בריאות עם, נקבע עונש מאסר שאינו עולה על חודש ימים ... עבירה זו מסווגת כעבירה מסוג 'חטא'...תקופת ההתיישנות לעבירות מסוג חטא היא שנה מיום ביצוע העבירה" ושוב רבותי השופטים אתם טועים,  בסיומת של סעיף 10(2) קיימת הפניה להערה מספר (2), הנמצאת בסיפא של הפקודה, והערה זו הינה תיקון העונשין של הפקודה (סעיף 71), כך שעונש המאסר של חודש ימים, משתנה לעונש מאסר של ששה חודשים. מה שגורר בעקבותיו שינוי סוג העבירה מ"חטא" ל"עוון", ותקופת ההתיישנות לעבירה מסוג עוון הינה חמש שנים ולא שנה. סעיף 71 מטיל גם קנס נוסף על עבירה נמשכת, מה שאומר שאין תקופת התיישנות לעבירה זו.

וקיימת גם נקודה הזויה מבחינתי בפסק הדין - "טוען בא-כוח המשיב 2, כי לפני מספר חודשים נודע לראשונה למשפחתה של המנוחה על כך, שקיימות טענות בעניין מקום קבורתה של המנוחה. בני משפחתה התבקשו על-ידי הועדה המרחבית לתכנון ובניה "שמעונים" לבצע פעולות שונות להסדרת מקום קבורתה."  רבותי היקרים, הרי אתם כמותי, צופים כאן במעשה פשע הנמשך לאורך חמש שנים. ובאם לא היו באים בטענות לעניין הקבורה, סביר להניח שהפשע היה מתקיים לעד.  והנה באה ועדת "שמעונים" לתת הכשר לפשע,   באמצעות מתן היתר רטרואקטיבי לקבורה. והייתי מוסיף כאן את שאמר שופט בתביעה שתבעה ועדת שמעונים מספר אזרחים (כן, אותה הועדה), על בניה ללא היתר - "השיטה של  'נבנה ולאחר מכן נקבל היתר'  היא שיטה פסולה שלא רק שעושה את החוק פלסתר אלא שהיא מעניקה יתרון לפורעי החוק על שומרי החוק. ... וכבר נפסק שמדיניות הענישה צריכה להיות מחמירה" ועדת שמעונים נוקטת בצעד של איפה ואיפה, קבור ולאחר מכן אנחנו ניתן לך היתר. ואולי לאור מקרה זה (לפחות) יש צורך לשנות את החוק,  לא יתכן שקבוצת אנשים בעלי עניין, תעשה באדמות המדינה ככל העולה על רוחה. אין דין ואין דיין. ועדת שמעונים שנוקטת בשיטה פסולה שעושה את החוק פלסתר ומעניקה יתרון לפורעי החוק על שומרי החוק. מעבר לכך לסיפור הנ"ל בפסק הדין יש התחלה ויש סוף, אבל אין אמצע. נודע למשפחה על טענות בעניין הקבורה (ככל הנראה בעקבות הפנייה של נעם פדרמן ליועץ המשפטי), ולאחר מכן המשפחה נתבקשה על-ידי ועדת שמעונים לבצע פעולות. פסק הדין אינו מיידע אותנו כיצד נכנסת לתמונה הועדה, מישהו הרי פנה לוועדה להסדרת הקבורה.

שאלת מרוץ הזמנים כפי שהתרחשה בפסק הדין -

"...העותר לא המתין לקבלת עמדת משרד הבריאות והגיש את העתירה דנן לבית-משפט זה, ..."     

הפניה ליועץ המשפטי לממשלה הייתה ביום 16 פברואר 2005, והעתירה הוגשה ביום 6 יולי 2005,               ובסה"כ עברו 140 ימים בין השניים. החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), עוסק בלוחות הזמנים המחייבים את עובדי הציבור למתן תשובות -   

חובת מתן תשובה במועד

2.(א)  נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וי&