ושוב לא שקט שם...
בחדשות הודיעו ובוואלה קראתי על 20 רקטות שנורו מעזה. ואיפה אחותי מתגוררת כבר למעלה מארבעים שנה? בקיבו. בעוטף עזה. אז התקשרתי ואיפה תפסתי אותה? כמובן בחדר המוגן. לא! אצלם בקיבוץ לא פגעו הפעם. היא ממש לא התרגשה. היא רגילה.
באותה פעם בה הגעתי אליה ולגמרי במקרה נשמע בום... ואני שישנתי בחדר המוגן לא הייתי צריכה לרוץ רחוק. ואחותי הצטרפה אלי. עד שהודיעו שאפשר לצאת. והיא יצאה והמשיכה בעבודות הגינון שהתחילה טרם הבומים.
איזה קיבוץ יפה וירוק כל כך. שנים חגגנו שתי המשפחות את הפסח וראש השנה בחדר אוכל מלא כל טוב.
איזו ארץ נהדרת
הם כועסים עלינו שהרגנו להם כמה פעילים .
מאחלל לך ולאחותיך ימים טובים מלה.
מוזר הוא שאנו שבמרכז מודאגים הרבה יותר מאלה ששם.
ידידה משותפת נסעה היום לטייל באזור.
טילפנתי לשאול לשלומה ולפי תשובתה האדישה הבנתי שאנו 'בעורף' מודאגים יותר מהאנשים שבמקום.