הכתב הכנעני - חלק ב' - האות ע?י?ן

האות "ע?י?ן" - האות ה-16 באלפבית הכנעני, שם האות הוא על עין האדם, וגם הציור הקדום הראשון שאותר, היה בהתאם, ציור של עין שאותר ב"ואדי אל חול" במצרים מן המאה ה-18 לפנה"ס.
וגם שלוש מאות שנה מאוחר יותר, עדיין נותר ציור העין כעין ב"סרביט אל ח'אדם" מסיני מהמאה ה-15 לפנה"ס.
לאורך השנים המאיירים של האות חיפשו דרך להקל על עצמם, והאות עברה שינוי חזותי בצורת עגול שבמרכזו נקודה המייצגת את אישון העין, כפי שנראה בכתובות הבאות - "ראש חץ עבד לביאת" מהמאה ה-12 לפנה"ס, כתובת "עזבת צרטה" מהמאה ה-12 לפנה"ס. האוסטרקון (כתובת דיו על חרס) מ"חורבות קיאפה" מהמאה ה- ?, האוסטרקון מתוארך בטעות למאה ה-10 לפנה"ס, במאה זו ציור האות עובר שינוי נוסף, ונקודת האישון יורדת ונשאר רק עגול O, כך שהאוסטרקון צריך להיות מתוארך לפני כן.
היוונים הקדומים מאמצים את האות "ע?י?ן", כאות ה-16 באלפבית היווני הקדום, בערך מספרי של 70, האות מתקבלת באיור הדומה למקור הכנעני - O , אלה שהגיית האות "ע?י?ן" לא התאימה לשפה היוונית, והיא מתקבלת כ"או?". עם התפתחותה של השפה היוונית נוצרות שתי אותיות "או". האות שהועתקה מן ה"עין" הכנענית הופכת ל"או?" רפויה אליה מצטרפת המילה "מיקרון" שפירושה ביוונית - "קטן", וכך שמה של האות הופך ל"אומיקרון" או "או?-קטנה". ואילו אל ה"או?" השנייה המודגשת, מצטרפת המילה "מגה" שפירושה "גדול", והאות השנייה נקראת "אומגה" או "או?-גדולה".



