רסיסים של אושר.
לחברות והחברים היקרים. שנה טובה וחג שמח
מעבר לצניות ודיבור מחוספס שניכפה לעתים עלנו, וליווה אותנו בשנה האחרונה, נזכור גם רגעים יפים של רוך ועדנה, שאדם חווה. סיפורי מתאר מתיקותה של חוויה נעימה המבטא את רגשותנו היפים בשעה של חסד. מעלה אותו שנית.
רסיסים זעירים של אושר מקורם מאין? כיצד צומחים הם בתוכי, שאלתי את עצמי?
מידי בוקר, עת אפקח את עיני, חדווה רוגעת אופפת אותי.
חשבתי לתומי, אולי שירת הציפורים עם שחר, מעבר לחלוני, היא מקור הרגשתי הטובה, אך לא כך הוא.
ראשי על הכר פקחתי את עיניי. לאור נורית הלילה העמומה, הבטתי לעבר השעון התלוי בקיר שמנגד. מחוגיו הורו שעת שחרית מוקדמת. מעבר לחלוני, דממה. בינות ענפי האילנות בגני, שירת הציפורים טרם נישמעת.
"ודאי נמות הן עדיין את שנתן", שחקתי.
בכל זאת רסיסי קריסטל קטנטנים נוצצים מרחפים בחלל חדרי. רסיסי אושר מתרוננים בלאט בלבבי.
הבטתי סביב, בתכולתו התמה של החדר שמידותיו טובות. הוילונות הרכים הסוככים על חלוניו. התמונות התלויות ברווחים שווים, זו מזו, בקוו גובה דמיוני אחיד. תמונות נכדיי המחייכות אלי מלובן קירותיו. תמונות נוף ממוסגרות. חלקן קנויות, חלקן פרי מכחולי. תמונות יקרינו שאינם עוד איתנו, משיבות אלי מבט אוהב. תמונות ילדות רחוקה.
ממשיך להביט סביב. מקלט הרדיו הקטן למראשותיי. הטלוויזיה על הכוננית ממול. נברשת חמשת הקנים התלויה מעל. כל כך נעים לדור בין כתלי חדרי...
והנה זה בא. כחוט השני חודרת הוודאות הצרופה אל הכרתי, כי מצאתי התשובה לחידתי, לרסיסי האושר הנובטים בתוכי. מה נעים לגלות סודו של רז, שחקו שפתי. כי אדע, רסיסי האושר המאירים את יומי, מהיכן הם באים.
בדברי חז"ל כתוב: בית נאה, אישה נאה וכלים נאים, מרחיבים דעתו של אדם. ואני הקטון מביניכם אומר, רסיסי האושר הרנים בתוכי, ממעיין ביתנו הם נובעים. ושירת הציפורים עם שחר, מוסף ערך, מתנת האל, אלי שולח.
מעבר לצניות ודיבור מחוספס שניכפה לעתים עלנו, וליווה אותנו בשנה האחרונה, נזכור גם רגעים יפים של רוך ועדנה, שאדם חווה. סיפורי מתאר מתיקותה של חוויה נעימה המבטא את רגשותנו היפים בשעה של חסד. מעלה אותו שנית.
רסיסים זעירים של אושר מקורם מאין? כיצד צומחים הם בתוכי, שאלתי את עצמי?
מידי בוקר, עת אפקח את עיני, חדווה רוגעת אופפת אותי.
חשבתי לתומי, אולי שירת הציפורים עם שחר, מעבר לחלוני, היא מקור הרגשתי הטובה, אך לא כך הוא.
ראשי על הכר פקחתי את עיניי. לאור נורית הלילה העמומה, הבטתי לעבר השעון התלוי בקיר שמנגד. מחוגיו הורו שעת שחרית מוקדמת. מעבר לחלוני, דממה. בינות ענפי האילנות בגני, שירת הציפורים טרם נישמעת.
"ודאי נמות הן עדיין את שנתן", שחקתי.
בכל זאת רסיסי קריסטל קטנטנים נוצצים מרחפים בחלל חדרי. רסיסי אושר מתרוננים בלאט בלבבי.
הבטתי סביב, בתכולתו התמה של החדר שמידותיו טובות. הוילונות הרכים הסוככים על חלוניו. התמונות התלויות ברווחים שווים, זו מזו, בקוו גובה דמיוני אחיד. תמונות נכדיי המחייכות אלי מלובן קירותיו. תמונות נוף ממוסגרות. חלקן קנויות, חלקן פרי מכחולי. תמונות יקרינו שאינם עוד איתנו, משיבות אלי מבט אוהב. תמונות ילדות רחוקה.
ממשיך להביט סביב. מקלט הרדיו הקטן למראשותיי. הטלוויזיה על הכוננית ממול. נברשת חמשת הקנים התלויה מעל. כל כך נעים לדור בין כתלי חדרי...
והנה זה בא. כחוט השני חודרת הוודאות הצרופה אל הכרתי, כי מצאתי התשובה לחידתי, לרסיסי האושר הנובטים בתוכי. מה נעים לגלות סודו של רז, שחקו שפתי. כי אדע, רסיסי האושר המאירים את יומי, מהיכן הם באים.
בדברי חז"ל כתוב: בית נאה, אישה נאה וכלים נאים, מרחיבים דעתו של אדם. ואני הקטון מביניכם אומר, רסיסי האושר הרנים בתוכי, ממעיין ביתנו הם נובעים. ושירת הציפורים עם שחר, מוסף ערך, מתנת האל, אלי שולח.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
מקסים
ישנם רגעים שאדם בשעה של חסד מנסה ללקט את את 'אוצרו' הדל, אשר לגביו הוא רב. ומודה לאל הטוב (לדברי נעמי שמר ז"ל) על המר והמתוק שנפל בחלקו.
תודה יעקב יקירי. תגובתך היפה והמעודדת. נדב.
תודה להתייחסותך הראשונה. לצערי, הסיפור עלה בתפזורת, באשמת האתר. אחרי נסיונות נוספים הצלחתי לשנות את הפורמט, התוצאה קצת יותר טובה. (חיוך) נדב.
אני אפצה אותך בתרסיס לחג
יפה מאד תיארת זאת.
אנחנו חווים זיכרונות ומנסים להדחיק את הפחות נעימים ורגעי האושר האמתיים באים במשורה ואנחנו נוצרים אותם אל ליבנו והם ממלאים את חיינו
מאחל לך בריאות אושר ושמחת חיים
והציפרים בהחלט מוסיפות הוד והדר
צביה היקרה. נכון. יפה להסתכל בחצי הכוס המלאה.
בריאות ואושר צביה יקירתי. (פרח) נדב.
אשים לב ניסו בחורי. מצפה לקרוא.
ודאי יהיה מעניין כמו הפוסט האחרון שלך.
על זו היפה בנשים הציעה לך נשואין ואתה ממשיך להתמהמה! (חיוך)
תודה להתייחסותך ניסו ידידי. נדב.
הצלחת בצורה יפה בכתיבתך.
אכן ריקי, רסיסי האושר מונחים במגירה אחת, בין מגירות רבות, השוכנות בתוכנו. כל מגירה מכילה חלק מעצמנו, מעצם חיינו.
ומגירת הנועם חשוב לגעת בה. לפתוח אותה ולהנות מתכולתה הטובה. מהרוגע והשלווה השוכנים בתוכה.
תודה גדולה ריקי היקרה. משובך היפה. (פרח) נדב.
תודה גדולה להתייחסותך. נדב.
מלינה ידידתי היקרה. תודה גדולה לדברי העידוד והפירגון. שריגשו אותי מאוד.
בריאות ושלווה. (פרח) נדב.
/רסיסים של אושר ישנם כשמגלים אותם, הם משתלבים ומשמחים את חיינו/... כתבת נכון.
אך האדם מתקשה לבקש אותם בין ד?' אמותיו.
אריקו ידידי. תודה לתגובתך הטובה.
בריאות ואריכות ימים. נדב.
כותבת בין היתר, על נכס תבונתי ריגשי שגילית בצורת כתובית הרשומה, על קרש נשכח באחת הפינות בדירתך.
כתובית מאירה, גם נוגעת במיתרי הלב:
/אתה יודע שהדברים הניפלאים ביותר בעולמנו הם האנשים שאנחנו אוהבים,המקומות שהיינו בם והזיכרונות מכל אלה/.
ונברשת חמשת הקנים משלימה, מאירה את ביתך. נפלא.
תודה גדולה למשובך הטוב טובה היקרה. (פרח) נדב.
מאת מרסל פרוסט.
יופי לך ועוד שנים רבות בתוך היופי הזה.
"המסע האמיתי של גילוי מתרחש לא בחיפוש אחר נופים חדשים, אלא בהסתכלות על אותם דברים בעיניים חדשות"
מרסל פרוסט. בהחלט נכון. בתחומים רבים הסובבים אותנו.
תודה גדולה אלישבע היקרה. תגובתך המעודדת.
בריאות ואושר. (פרח) נדב.