היא והוא
אני על החול שרועה,
מביטה בך מהלך, בערגה.
רוצה שאלי תתכופף ותיגע,
שאת ליבי תעטוף באהבה.
הגלים את גופי מלחכים,
ריח המלח דבק לתלתלים.
ידך את שערי מלטפת,
על החול משתרע וידי מחבקת.
רוצה אותך לחוש ולדעת,
רוצה אותך לאהוב ובך לגעת.
כך על החול, זה לצד זו,
ושהיום לא יגיע לקיצו.
אני בך מתבונן,
מכל עבר מסתקרן.
את על החול שרועה
נשטפת במי הים, במשורה.
גווך מאדים מקרני השמש
ואני רוצה לשלוח יד ולמשש,
ללטף את עורך המאדים משמש
לחוש את רכותו ובך לגשש.
אך יודע אני כי את משחקת,
לא אלי את משתוקקת,
רוצה רק לחוש נחשקת
ולא חשוב הגבר שמנגד.
את כותבת נהדר !
ידוע בפסיכולוגיה שילדים שלאחיבקו אותם,לא נגעו בם,יצאו לעתים עם בעיות.זה ממשיך כשאנו מתבגרים.אז מתגבר גם הצורך להיות רצויים.ליצור עם הזולת ,לרוב מהמין המנוגד,את הקשר.הקשר,כשהוא אינטימי,הוא לא צריך את המילים.אבל ,אליה וקוץ בה.כשאין מילים,הנה אי ההבנות והפיספוסים שנוצרים וכל אחד מפרש את אי העשייה בדרך משלו ולא תמיד הנכונה.מכאן שצריך להשתמש במילים כי להביע רצון וצורך וגם את האהבה עצמה.
כמה מרגישים אותי סוג הגברים שאומרים:"אהבה לא צריך לומר-צריך להרגיש"ואני טוענת שאין סתירה.הרגש והמילה משלימים זה את זה.כשמישהו כמו הורה מת ולא אמרנו לו שאהבנו אותו,יש חרטה אחר כך.מדוע לא אמרנו אף פעם לניפטר בפרוש"אני אוהבת אותך"אנשים,השתמשו במילים.כדי שתובנו.שיר מרגש ומרטיט.
המשתוקקת מאיתו לאהבה
מי ייתן והוא יגיע הלוום
להגשים עמה את החלום
כרגיל צביה
שירייך נפלאים