מיתולוגיה משפחתית

כל אדם נושא עמו תרמיל על גבו של המיתולוגיה המשפחתית שלו.

אנו דומים אחד לשני אבל גם שונים, במנטליות, בתודעה, בתפיסת העולם, בנורמות מסויימות.

זהויות מטושטשות זה אחד המוצרים של מיתולוגיה משפחתית. ישנם אנשים מעורפלים, עמומים, כבר בגיל הילדות אפשר לראות זאת.

ישנם סודות המסתירים ומקפיאים, ישנם אנשים שאינם יודעים מה הם מרגישים, אין חיבור בין ההרגשה, לבין המחשבה.

לכל משפחה יש את עשרת הדיברות משלה. ישנם משפחה שחריצות היא התכונה החשובה, אם ילד אחד הוא איטי אינו עונה הוא על הציפיות, זה אכזרי. במשפחות דתיות החוזר בשאלה הוא מנודה. תרבות משפחתית חיובית יכולה להיות גם חרב פיפיות, גם מתכון להצלחה.

כאשר נישאים למישהו שלא מאותה עדה (עדיין אך פחות) שומו שמים. אם צברית ממוצא אשכנזי נישאת לבן זוג אתיופי או שחור. משפחה זה סיר לחץ מרוב הקירבה איננו רואים לעיתים ממטר, לא תמיד הקירבה יוצרת היכירות.

המנטליות אשר בתוכה נשאלות הרבה שאלות, מי אתה? מה עשית? איפה שרתת? מה חלמת? לאן הגעת?, אפילו אם האיש לא הגשים, הוא רצה הוא חלם זה חלק מהמרקם.

הדבר המאמלל אנשים רבים הוא הירושה, שבגינה נולדת שנאה אמיתית בין אחים המאבק הוא מר, אם אתה חווה כילד את השנאה המפעפעת פעמים מעל פני השטח רב הנזק מן התועלת. מאבקי הירושה הם כה מרים עד שגורמים הם לנתק בין הורים לבנים, ובין אחים לאחים.

מה שחשוב הוא מה הם עמודי התווך הערכיים והמוסריים שהמשפחה נשענת עליהם.