הקולנוע הצ'כי

הגל הצ'כסלובקי היה בשנות ה-60 של ה-120, הקדים את האביב של פראג. הסרטים שנעשו תחת המשטר הקומוניסטי גילו פתיחות ואף  עמדות פוליטיות בוטות.

האמנים התעסקו בנושאים חדשניים ואוונגרדיים. קבוצת סטודנטים אשר התקוממה נגד המשטר בשנת 1984 עשתה סרטים שמטרתם היתה לגרום לצ'כים מודעות בקשר למשטר האכזר.

בין הבמאים הבולטים היה מילוש פורמן, שני סרטין פיטר השחור סרט עלילתי שעומד במבחן הסוציאליזם הריאליסטי. פורמן גם ביים את הסרט נשף מכבי האש, בו ההומניזם של ההומור הצ'כי בא לידי בטוי.

הסרט החנות ברחוב הראשי בויים על ידי יאן קדר ואלמה קלוד, הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1966.

התרבות הצ'כית נאלצה להתמודד עם עריצות שבאה מבחוץ, מילוש פורמן ויאן נמק נמלטו מעריצות זו.

בצ'כיה בהונגריה וברומניה היו סרטים שהוקרנו רק אחרי שנת 69-68, חלקם היו סרטים משובחים וחלקם חסרי ערך.

ריאל סוציאליזם מתחיל ביומני פרבדה, הוא מתעתע שקרי, מעמיד פנים שהכל בסדר, פוטין מאמץ עמדה זו.

משנת 1971 אין יותר קולנוע צ'כי, אין תקציבים, קיים המשטר הסטלינסטי, צריך להמתין בסבלנות.

רק בשנות ה-80 החל הקולנוע לפעול שוב, הסרט כפר קטן שלי ז'אנר מאד פופולארי ההתמודדות בעיירה קטנה, על בחור ההדיוט הכי גדול שאף אחד אינו רוצה להעסיקו.

ההשפעה של הניאוריליזם בלטה אז, ההומר הצ'כי מרחיב לב, הומור שמסתתר מאחורי דכוי.

רכבות נשמרות היטב קבל את האוסקר לשנת67, על גבר ביישן שרוצה לאבד את בתוליו, אך רוצה שמישהי תפנה אליו. הסרט אינו אירוטי מלא הומור פסיבי, השפעתו של צ'פלין  כקומיקאי   מתקופת הסרט האילם ניכרת.

שחקנית צ'כית יפהפיה ופופולארית הדי לאמאר, השתתפה בסרט הנועז ביותר, צילמו אותה בעירום מלא כאשר היא שוחה. היא ייצגה את הקולנוע הצ'כי, אשר עמד בפני קיר אטום, ובאותה תקופה לא יכול היה לפרוץ אותו.

כיצד הבמאים הסינים והאירנים עושים סרטים נפלאים, משנת 1984 עושים הסינים קולנוע עוצמתי שעולה על המערב, גם איראן עושה סרטים איכותיים למרות המשטר האפל.