רוכב.
רוכב. 2.5.14
שמים בוהקים...אור, ס?נ?ו?ר?ין...
שדות, חורשות. מעיינות, שוטפים המים.
על סוס לבן, דוהר, גומא מרחקים...
סוסי, רושפות עיניו... צוהל. רעמתו מתנפנפת...
עשב דשא ירוק, ירוק, תופפות פרסותיו...
מעבר לאופק, גיא צבעוני לוהב, קורא לי...
לפתע, לאאאא! סוסי הלבן, לא סוס... נמר טיגריס, שועט בין סימטאות ורחובות אדומים, שלוחות טופריו, נוהם...
חומות סוגרות. שמים שחורים. לב פועם. הוזה...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
להתראות בטיול הבא...סליחה, בשיר הבא
הנשמה סוערת ודוהרת כמו הסוס הלבן
והלב חושש שמא הוזה הוא והסוס הינו
בעצם נמר.
שיר סוער,בעל עוצמה !
תאורים יפיפים מעוררים הרהורים
על תעצומות הנפש.
על כנפי הדימיון, רוכב הוא, על סוס אביר הגומא מרחקים, מסמל אדם בן חורין היוצא אל החופש, אל הדרור.
מנגד, הטיגריס מסמל את ההפך, אזיקים כובלים... א?ל לרוכב לרדת מגב הנמר.
תוצאתם... לב פועם.
תודה להתייחסותך טובה היקרה. (חיוך) נדב.
על כנפי הדמיון. אבל לא! הרבה יותר עמוק, יעקב ידידיד.
אולי התת המודע אומר את דברו?
והיד אבר עזר להעלות קריאה זו על הכתב.
תודה יעקב יקירי. התייחסותך הטובה לפרוזה.
בריאות ואריכות ימים. (חיוך) נדב.
סוס לבן דוהר (אל החופש) סמל של תקוה. של חרות הנפש.
נמר טיגריס מסמל את החששות והפחדים השוכנים בתוכנו, לא לסטות מן התלם.
פרושך לשירי, עולה בכמה רמות מעל הסברי הדל.
תודה גדולה תגובתך היפה. בלה היקרה
שבת שלום של רוגע ושלוה. (פרח) נדב.
לאחר מכן קראתי את הסברך על דהירה לכיוון החופש ובדרך פוגשים אנשים וארוכים שמונעים מאיתנו להגיע לחופש המיוחל...
ארוכה הדרך אל החופש מלאה היא מהמורות.
שבת שלום
הרגשתי שגם אני דוהרת
והנה הסוס הפך לתיגריס...מפחיד
תודה להתייחסותך הטובה.
חג עצמאות שמח (פרח) נדב.
/לפתע, לאאאא! סוסי הלבן, לא סוס... נמר טיגריס, שלוחות טרפיו...
בין סימטאות... חומות... רחובות אדומים... שועט, נוהם...
שמים שחורים, לב פועם... הוזה.../
שיר שנולד בעקבות ציפיה לבאות.
תודה גדולה לתגובתך היפה, מקסימה היקרה. (פרח) נדב.
נכון אמרת צביה. שיר המכיל בתוכו מציאות ודמיון, בעיקר דמיון העולה גלים, גלים מול סוסו של הרוכב. (חיוך)
תודה גדולה צביה היקרה, תגובתך המעודדת. חג עצמאות שמח לך ובני ביתך היקרים. (פרח) נדב.