אספתי שלכת....
אספתי שלכת,
לא של סתיו..
ולא של חצב.
שלכת מעץ הגויאבה
המתחדש בגאווה.
עליו מתפזרים...מליטים פריחה
מליטים צמיחה..
אספתי עלים..
אספתי דמעות
שנשרו מכאב..
אספתי שמחה
חפנתי תקווה
והיא אוספת אותי אליה.
צפע...ביקר אותי וזו לא פעם ראשונה.
תמונה אני ותלמידה בשדה בור
שיר למטריה
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
אני בדרך הנכונה...עץ הגויאבה המתחדש מביא תקוות,פריחה ולבלוב חדש. שוב תודה, צביה.
והשמחה תהיה בת לוויה לך
רבים לא אוהבים את ריח הגויאבות,לי הוא מזכיר את המושבה בה גדלתי ואת העונה של סוכות וראש השנה.אבל שירך מתיחס,כמובן לנושאים רוחניים יפים ומרגשים.
אספתי דמעות
שנשרו מכאב..
שלוש שורות שנגעו בי.