תמר - וארבעת גבריה - מלים משלי לדברים שכתבה חברתנו טובה
ויהי בעת ההוא, וירד יהודה מאת אחיו... וירא שם יהודה בת איש כנעני, ושמו שוע, ויקחה, ויבוא אליה, ותהר, ותלד בן, ויקרא את שמו - ער, ותלד בן ותקרא את שמו - אונן, ותוסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו - שלה... ויקח יהודה אישה לער בכורו ושמה, תמר.
ומכאן אני ממשיכה פחות או יותר במילותיי. וכידוע ער שחשב רק על עצמו היה רע בעיני ה' והוא המית אותו, ואונן שיהודה ציווה עליו: "בוא אל אשת אחיך ויבם אותה, והקם זרע לאחיך" והמסכן ידע שלא יצלח בידו, וה' גם אותו המית, וכאשר הבינה תמר ששלה הבן השלישי כבר לא יהיה לה לבעל, היא החליטה להוריד מעליה את בגדי האבלות שמזוהים עם ציפייה ולהפסיק לחיות בפנטזיה ולעשות מעשה: "ותסר בגדי אלמנותה מעליה, ותכס בצעיף ותתעלף, ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה ... ויראה יהודה ויחשבה לזונה... ויכר יהודה, ויאמר צדקה ממני.
קרוב לודאי שלא קל היה לסופרי התנך לכתוב על אישה אסרטיבית ובעלת יוזמה, אך כיוון שדוד המלך בסופו של תהליך השושלת יהיה מלך ישראל הם היו צריכים ליצור קדימון מרשים.
וכעת טובה - יש לנו את רות המואביה שגם היא מקושרת לחג השבועות.
תמר. ציור מאת: לידיה קוזניצקי
חכמות ודומיננטיות. דבורה הנביאה, יעל שהרגה את סיסרא, אסתר המלכה ועוד ועוד.
מסיפור כזה קשה להתעלם ואני יכול גם להסכים שהיא היה חוליה בשלשלת של דוד המלך, וזו סיבה נוספת אבל לא בלעדית לדעתי הבלתי קובעת. עכשיו אני נזכר בסיפור התנכי הזה שכתבתי בתגובה לטובה שלא הכרתי, טוב נו חלפו עידנים מאז, שאי ברכה.
שכתבו אנשים מוכשרים כמוך
תופעה מעניינת נוספת,אם כבר ציינת את שמות בני יהודה.גם זה מעיד שהסיפורים מאוחרים הרבה אחרי התקופה המסופרת.לכל השמות האלה משמעות סימלית שמכך ברור שהם אינם השמות המקוריים.ער-רע,אונן-פרושו במיקרא -להשחית זרע לריק.כלומר לדאוג שהאשה לא תכנס להריון.והבן האחרון,שלה,נותר אחרי מות אמו וכניראה היה הבן הקטן שהזכיר ליהודה את אשתו האהובה ולכן סרב לתת אותו לתמר.
זה ימשיך גם במגילת רות.
רות=רעות,עורפה-פנתה עורף מחלון=נעשה חולה.כיליון=כלה מן העולם,בעז=בו עוז נעמי=נעימה
בסיכום כל השמות שניתנו בסיפורים האלה,שכניראה סופרו מאותה הסיבה על ידי אותו הסופר,היו מאוחרים מאד.תקופת דוד נחשבת כ10000לפני הספירה(המאה העשירית לפני הס')אז הסיפורים סופרו כניראה בתקופתו או מעט אחריו.הרי האיש היה אגדה.
המיקרא אוהב לציין גבורתן של נשים יוצאות דופן,כמו דבורה,יעל,תמר,רות נעמי,.מצד שני הוא מציין עורמתן של שרה שמשלחת את הגר,רבקה שמערימה על יצחק ומצילה את יעקב מאימת עשו.תמר ורות נחשבות בעיני המספר לנשים חיויות כי הרי קיימו ,גם אם בעורמה,מיצוות פרו ורבו במיסגרת החוק השבטי.
תמונה מקסימה.
שנית,הייתי מגיש בג''ץ נגד ההורים להפקיע את עצמי מהמשפחה,ולתת לי עצמיות,או לשם שינוי לאמץ אותי למשפחה מכובדת כמו מש' דנקנר.אבל זו משפחה אשכנזייה,ואני בבעיה.אבל הייתי מוריד משהו מעצמי.למשל במקום אונן הייתי קורא לעצמי-און-שם חזק ללכת באון לקום באון.
שנית,הייתי מגיש בג''ץ נגד ההורים להפקיע את עצמי מהמשפחה,ולתת לי עצמיות,או לשם שינוי לאמץ אותי למשפחה מכובדת כמו מש' דנקנר.אבל זו משפחה אשכנזייה,ואני בבעיה.אבל הייתי מוריד משהו מעצמי.למשל במקום אונן הייתי קורא לעצמי-און-שם חזק ללכת באון לקום באון.
שנית,הייתי מגיש בג''ץ נגד ההורים להפקיע את עצמי מהמשפחה,ולתת לי עצמיות,או לשם שינוי לאמץ אותי למשפחה מכובדת כמו מש' דנקנר.אבל זו משפחה אשכנזייה,ואני בבעיה.אבל הייתי מוריד משהו מעצמי.למשל במקום אונן הייתי קורא לעצמי-און-שם חזק ללכת באון לקום באון.
מה רק תמר ורות קשורות לחג השבועות? ומה איתנו? כל שנה אנחנו חוגגים עם פסטלים ממולאים בגבינה ולוקשן ארוקים כאלה שקוראים להם מקרונים מטובלים בגבינה ועוגה עשויה גבינה. חוגגים על מנת לכפר על תמר שהייתה זונה ועל רות שנכנסה לדמנו והיא בסך הכל מואביה. אז כל הכבוד להן לשתי הנשים היפות שסובבו לבעליהן את הראש וכך בא לעולם מלך ישראל. מלך שהוא נינה של זונה. ואל תחשבי שהתכוונתי לוןמר עליה מילה רעה . המורה סיפרה לנו שזונה היא מי שמספקת לנו מזון . אז כן זו הסיבה שאנחנו אוכלים פסטלים ולוקשן עם הרבה גבינה על מנת שנזכור ולא נישכח את תמר ה.......שמזרגה צמח לנו מלך. נו עם היסטוריה כזו זה לא פלא שגם הוא רצה אישה לא לו. . אה , כן בסך הכל רציתי לומר שמישהוא כועס וחוזר על עצמו עם 4 תגובות. נו אז איך אפשר שלא להיגרר ....